קב הישר · פרק י״ז, ו׳

וְהִנֵּה יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים, אֲשֶׁר מֵהֵם הַתִּינוֹקוֹת נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי נִכְפִּין, רַחֲמָנָא לִצְלַן, עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אֲבִיהֶם וְאִמָּם. וְהִנְנִי מַזְכִּיר כָּאן אֵיזֶה דְּבָרִים, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְקָשְׁרָם אֶל לִבָּם וּלְהוֹרוֹת לִבְנֵיהֶם, שֶׁיִּזָהֲרוּ בָּזֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָם: הָרִאשׁוֹן, הַמְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא וּבַזֹּהַר: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר, הֲווּ הַבָּנִים נִכְפִּים, בַּר מִנַּן, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַלְּבָנָה. וְהַשֵּׁנִי: כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹם דְּמוּת אֵיזֶה אִשָּׁה, וַאֲפִלּו דְּמוּת אִשְׁתּוֹ אוֹ בְּתוּלָה, וּמִתְעוֹרֵר בְּחֵשֶׁק וְתַאֲוָה בִּשְׁנָתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הַתַּאֲוָה אַחַר כָּךְ נִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ, אֲזַי אוֹתוֹ הַיֶּלֶד שֶׁיִּוָּלֵד עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַחִבּוּר שֶׁל תַּאֲוָה, יִהְיֶה הַוָּלָד בַּעַל נִכְפֶּה, בַּר מִנַּן, בְּכָל פַּעַם שֶׁהַלְּבָנָה הִיא בְּחִדּוּשָׁהּ, וְאֵין לוֹ תְּרוּפָה וּרְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּלָל כָּל יְמֵי חַיָּיו. כִּי אוֹתוֹ דְּמוּת שֶׁנִּתְרָאָה לְפָנָיו בַּחֲלוֹם, הוּא הַשֵּׁדִית, הַנִּקְרֵאת נַעֲמָה, וּבַתַּאֲוָה דִּילַהּ נִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ, עַל כֵּן הַוָּלָד הוּא מִסִּטְרָא דָא, דְּהָא בְּסֵאוּבְתָא דִּילֵהּ אִשְׁתְּכַּח, וְהַאי הוּא בַּר נָשׁ דִּבְכָל סִיהֲרָא וְסִיהֲרָא אִתְפָּגִים, בַּר מִנַּן. הַשְּׁלִישִׁי: הוּא מַאי דְּמַזְהִיר בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא, שֶׁיַּזְהִיר מְאֹד, שֶׁלֹּא תֵּינִיק אֶת בְּנָהּ אַחַר הַחִבּוּר עַד אַחַר שָׁעָה. וְאַף אִם הַוָּלָד בּוֹכֶה, עַל כָּל פָּנִים יִרְאֶה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְהַשְׁתִּיקוֹ עַד חֲצִי שָׁעָה. עַל כָּל פָּנִים לֹא תֵּינִיק מִקֹּדֶם, וְחָלִילָה בְּתוֹךְ חֲצִי שָׁעָה רִאשׁוֹנָה. עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם. הָרְבִיעִי: מַאי דִּמְבֹאָר בִּגְמָרָא דִּידָן, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב הַיֶּלֶד בַּמִּטָּה בִּשְׁעַת הַחִבּוּר, כִּי זֶה גּוֹרֵם סַכָּנָה לַוָּלָד הַנּוֹצָר, וְיֵשׁ בַּזֹּהַר סוֹד נִפְלָא.