אִיתָא בַּסֵּפֶר "סוֹד הָרָזִים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אִם עָבַר אָדָם בַּסֵּתֶר, לֹא יְגַלֶּה אוֹתָם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁעָבַר חֵרֶם, הוּא מַכְרִיז מְגַלֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר (מַלְאָכִי ג, כג): "הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְגוֹ'", וְסָמִיךְ לֵיהּ: "וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם".
קב הישר · פרק ט״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.