וְהִנֵּה נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, כִּי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה. וְלָכֵן כְּשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה תְּחִלָּה בִּמְדִינוֹת צָפוֹן, שֶׁהוּא פּוֹלִין לִיטָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵּימָן. כִּי בִּתְחִלָּה יִהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת הַגְּאֻלָּה מִצַּד צָפוֹן, וְאַחַר כָּךְ 'וּבוֹאִי תֵּימָן'. וְאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים.
קב הישר · פרק ק״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.