אָמַר לוֹ הֶחָתָן: תֵּן לִי רְשׁוּת, שֶׁאֶקַּח רְשׁוּת מֵאִשְׁתִּי וּמִן דּוֹדִי, שֶׁהוּא חוֹתְנִי! אָמַר לוֹ: לְדָבָר זֶה אֶשָּׂא פָּנֶיךָ, בַּעֲבוּר שֶׁעָשִׂיתָ גְּמִילוּת חֶסֶד עִמָּדִי, וְלֵךְ וּבוֹא מְהֵרָה.
קב הישר · פרק י׳, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.