לְאַחַר הַמִּשְׁתֶּה, כְּשֶׁרָצָה הֶחָתָן לֵילֵךְ לַחֶדֶר, הָלַךְ הֶעָנִי אַחֲרָיו וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, אֲנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּבָאתִי הֵנָּה לִטֹּל אֶת נַפְשְׁךָ.
קב הישר · פרק י׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.