קב הישר · פרק א׳, ב׳

מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמּוֹלִיד בְּחָכְמָתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת, כִּי אִם תֹּהוּ וְהֶבֶל וָרִיק, וְהַגּוּף יִהְיֶה כָּלֶה וְאָבֵד, וְכָל תַּאֲווֹתָיו וַהֲנָאוֹתָיו כְּלֹא הָיוּ, מַה יִּתְרוֹן בְּחָכְמָה זוֹ?! וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, כְּשֶׁהָאָדָם מוֹלִיד בְּחָכְמָתוֹ פְּעֻלַּת שָׁוְא וָשֶׁקֶר, וְעִנְיָנִים רָעִים וּמְקֻלְקָלִים, שֶׁלֹּא כְּדִין וְדַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אָז עוֹשֶׂה כְּתָמִים וּפְגָם בְּנִשְׁמָתוֹ. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ הַחָכְמָה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ הַבִּינָה, הַגּוֹרֵם לִנְשָׁמָה דִּילֵיהּ צַעַר וְגִלְגּוּלִים קָשִׁים וּמָרִים וְיִסּוּרִים בַּגֵּיהִנָּם, וְנִדְחֵית מִפַּרְגּוֹדָא קַדִּישָׁא בְּחֶרְפָּה וּבְבוּשָׁה גְּדוֹלָה.