חובת התלמידים · פרק ז׳, י״ב

ואתם בחורים מאושרים שזכיתם להשאר בתורה תמיד,‏ אל תרחיקו אותו.‏ רחמו נא על נפש אומללה זו,‏ שנדחה אל תחת זרם ברד מצרים ואש מתלקחת בתוך הברד אשר מכה את כל נפש אשר לא יפלה ד׳ להצילה.‏ אתם חוסים בצל כנפי השכינה קרבו גם אותו,‏ כל עוד שתראו שלבו שלם עם ד׳ ומתגעגע אל מצבו הקודם שהי׳ מיסב עמכם יחד בג״ע.‏ ואם תכירו בו איזה סימן של חמוץ,‏ דברו אתו בטוב ובנחת פעם ושתים ושלש דברים היוצאים מלבכם.‏ אבל אם לא תועילו גם אז,‏ רחקו אותו למען לא תכוו ח״ו גם אתם בשרפת נשמתו,‏ כי אף אחר שקרא את דברינו אלו עד כה ואחר שהזהרנוהו וזרזנוהו,‏ צריך הוא נסים ורחמים רבים שישאר יהודי נאמן,‏ כי האם זרזנוהו יותר מאשר מצוים ומזרזים את הנשמה קודם ירידתה לעוה״ז,‏ ומ״מ מה רבו הנדחים והנאבדים,‏ ד׳ ישמרנו מהם ומהמונם.‏