חובת התלמידים · פרק ה׳, ד׳

בחור המתרפה, אף אם הוא יכול כבר ללמד בעיון יותר, מכל מקום טוב שבשעה שלומד לבדו ילמד יותר פשוט, ויקצוב לו זמן לכל דבר מלמודו, במשך שעה ילמוד כך וכך גמרא ובמשך חצי שעה ילמוד כך וכך תנ״ך וכו'. כי כשילמוד בעיון יותר, חוץ מזה שלא יוכל להקציב לו זמן לכל דבר ולמהר את עצמו כי אין זמן קבוע לעיון, עוד יתעה ויסתבך במחשבות אחרות. אבל גם מעיון בתורה לא ינוח כי זה עיקר למוד התורה, לחדר בכל כחו ובכל המחשבה אל תוך קדושת התורה, ועיקר פתוי היצר הרע שמפתה את המתרפה היא שילמד רק בשטחיות בלא עבודה ובלא עיון. רק כשבא לעיין עם רבו או עם איזה חבר טוב, וזה את זה יעורר שלא לתעות ולא להתרפות, וכאשר יתרגל להיות זריז וחרוץ לא עצל ולא מתרפה, יוכל כבר גם בלמודו בינו לבין עצמו ללמוד בעיון.