חובת התלמידים · פרק ד׳, י״ח

ועתה בחור ישראל דואג אתה הרבה על העני הזה שאיבד והפסיד את כל הקודש והצדיקים וביאת המשיח בעד דבר של מה בכך. ואם עליו תדאג שלא הי׳ לו לעשות אחרת, כי לא ידע שנסיון לפניו, איך תדאג אף תקצוף עליך שתדע שתמיד עומד אתה בנסיון ומ״מ לפני כל דבר קטן תכרע ולא תעמוד בו. בידך להיות גאון וצדיק, להשרות את שכינתו ית׳ בך שגם אנשים אחרים ממך יתקדשו, ושעל ידך אל ד׳ יתקרבו, את דבר ד׳ תלמד אותם ובדרכיו תדריכם ואתה וחבריך את הקץ ואת התגלות משיח צדקנו תקרבו, ומה יועיל רצונך לבד שתרצה להיות יהודי אמיתי אם תתעצל תתרפה ולא תעבוד, ומן כל מניעה תדחה ח״ו ואל כל דבר אשר יראה בעיניך טוב תקפוץ, ובכל נסיון קטן וגדול לא תעמוד. אין כונתנו שתהי׳ זריז ותעשה עבודתך רק כחרוץ בעל מלאכה של חול להבדיל בלבד, בשעה שרבו ממהר אותו, או שהוא דוחה את עצמו, שעבודתו יבשה עבודת אברי הגוף בלבד, רק עורר את נפשך רוח אלקים ישאך ויתרעשו גלגלי נפשך ואברי גופך, תתאמץ ותתחזק לעבוד את ד׳ בחזקה בהתלהבות אש קודש ושמחה.