חובת התלמידים · פרק י״א, ג׳

תלמיד ותיק,‏ בהגיעך בדברינו עד כה,‏ בטח כבר מרגיש אתה איזה שינוי לטובה בך, כי כבר תדע שלא לדרשה לבד קאתינא,‏ רק להראותך לדעת שעיקר התורה ותכליתה אתה הוא,‏ שתעשה אתה לישראל אמיתי.‏ הרבה מדרגות ישנן בקדושה,‏ ואחת מהן והיא העיקרית היא,‏ הישראל,‏ שתהי׳ אתה הישראל אשר ממך לעשות. וכיון שעיינת בדברינו,‏ לא במחך לבד רק התחלת גם לעבוד בהם,‏ אף אם לא גמרת את עבודתך ואת תקוניך עוד,‏ כי א״א לגמרם בפעם אחת,‏ שתים וכו׳,‏ מ״מ לבך נתרכך,‏ ובכל עצמך כבר התחלת לעבוד לתקן ולגלות מעט ממך את קדושתו העליונה,‏ וכו׳.‏ וע״ז שמח אביך שבשמים,‏ ומעט האור שמאיר ממך,‏ יהל אור גם בשמים גם בארץ, ישראל נמשלו לכוכבים, הכוכב בשמים ומאיר לארץ,‏ ואתה איש ישראל בארץ, ואורך מבהיק בארץ ובשמים, אבל העיקר הוא שתיזהר שלא תהי׳ פוסח על שתי הסעיפים,‏ ברגע אחד תתפעל ותתקרב להיושב בשמים,‏ וברגע השני תפול ח״ו מתחת לארץ לשאול תחתית,‏ לשטותים,‏ לבטלה,‏ לליצנות להוללות. הן אמת שא״א לו לכל אדם לעמוד תמיד במדרגה גבוהה,‏ א״א לו לכ״א להיות כל היום באותו מצב שהוא בתפלה,‏ אבל הלא גם א״א לו להיות כל השנה באותו מצב שהוא בר״ה ויוה״כ,‏ מ״מ אם לא יתאזר ברצונו ובקדושתו אשר בו בר״ה ויוה״כ על כל השנה,‏ שלא יתרשל מכל אשר קבל עליו אז,‏ ומן אותו הדרך שדרך בה בהופיע עליו ענן ד׳ בר״ה ויוה״כ,‏ לא יפוג אחור אף בשעה שאינו מרגישו,‏ גם את כל השנה שלו יפיל וגם את הר״ה ויוה״כ עם מעט האור אשר האיר עליו,‏ אל בור שחת ח״ו יסחוב, וגם בזה אף שא״א לך לעמוד תמיד כבשעה הרוממה שנפשך מתקרבת בה ומשתפכת בחיק אביך שבשמים,‏ עכ״פ קשור ואזור עצמך אל הדברים הקדושים ועשיות טובות וכו׳ שקבלת עליך בשעה הטובה,‏ בשעה הרוממה,‏ ועשה אותן.