מצוה תר״ז · תרי"ג מצוותמצות עשה

מצות ודוי מעשר

ספר החינוך

מצות ודוי מעשר

ספר החינוך · המאה ה־13

מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא וּלְהַגִּיד בְּפִינוּ בְּבֵית מִקְדָּשׁוֹ, שֶׁהוֹצֵאנוּ חֻקֵּי הַמַּעַשְׂרוֹת וְהַתְּרוּמוֹת מִתְּבוּאוֹתֵינוּ וּמִפֵּרוֹתֵינוּ, וְשֶׁלֹּא נִשְׁאַר כְּלוּם מֵהֶם בִּרְשׁוּתֵנוּ שֶׁלֹּא נָתַנּוּ אוֹתוֹ, וְזֶה נִקְרָא מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כו יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגוֹ'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁסְּגֻלַּת הָאָדָם וְגֹדֶל שִׁבְחוֹ, הוּא הַדִּבּוּר שֶׁהוּא יָתֵר בּוֹ עַל כָּל מִינֵי הַנִּבְרָאִים, שֶׁאִלּוּ מִצַּד יֶתֶר הַתְּנוּעוֹת גַּם שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים יִתְנוֹעֲעוּ כָּמוֹהוּ, וְעַל כֵּן יֵשׁ הַרְבֵּה מִבְּנֵי אָדָם שֶׁיְּרֵאִין מִלִּפְסֹל דִּבּוּרָם, שֶׁהוּא הַהוֹד הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, יוֹתֵר מִלַּחֲטֹא בְּמַעֲשֶׂה. וּבִהְיוֹת עִנְיַן הַמַּעַשְׂרוֹת וְהַתְּרוּמוֹת דָּבָר גָּדוֹל, וְגַם כִּי בָּהֶם תְּלוּיָה מִחְיַת מְשָׁרְתֵי הָאֵל, הָיָה מֵחֲסָדָיו עָלֵינוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא נֶחֱטָא בָּהֶן לְהַזְהִירֵנוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אוֹתָן וְשֶׁלֹּא לִגַּע וְלֵהָנוֹת בָּהֶם בְּפֹעַל, וְגַם שֶׁנָּעִיד עַל עַצְמֵנוּ בְּפִינוּ בַּבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹּא שִׁקַּרְנוּ בָּהֶם וְלֹא עִכַּבְנוּ דָּבָר מֵהֶם, וְכָל כָּךְ כְּדֵי שֶׁנִּזָּהֵר מְאֹד בָּעִנְיָן.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כ, ב) אֵין מִתְוַדִּין וִדּוּי זֶה אֶלָּא בַּיּוֹם, וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְוִדּוּי מַעֲשֵׂר, וְהוּא נֶאֱמָר בְּכָל לָשׁוֹן (סוטה לב ב). וּמִצְוָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ. אֲבָל אִם הִתְוַדָּה בְּכָל מָקוֹם יָצָא. וְצָרִיךְ הַמִּתְוַדֶּה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דָּבָר מִכָּל הַמַּתָּנוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת. וְאֵימָתַי הוּא מִתְוַדֶּה? אַחַר שָׁנָה שְׁלִישִׁית, שֶׁמַּפְרִישִׁין בָּהּ מַעְשַׂר עָנִי, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית שֶׁאַחֲרֶיהָ, בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְכֵן בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן מִמַּסֶּכֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, בִּזְמַן הַבַּיִת, בִּזְכָרִים. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא הִתְוַדָּה וִדּוּי זֶה שֶׁל מַעַשְׂרוֹת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

מצות ודוי מעשר היא מצוה תר״ז מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות עשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.