מצוה תר״ה · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא לשכח מה שעשה לנו

ספר החינוך

שלא לשכח מה שעשה לנו

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מָה שֶׁעָשָׂה לָנוּ - שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלִּשְׁכֹּחַ מָה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ עֲמָלֵק, כְּלוֹמַר, הַתְחָלָתוֹ לְהַזִּיק לָנוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁל עֲמָלֵק (דברים כה יט) לֹא תִּשְׁכָּח. וְכָתוּב בְּסִפְרֵי זָכוֹר בַּפֶּה, לֹא תִּשְׁכָּח בַּלֵּב, כְּלוֹמַר לֹא תַּשְׁלִיךְ שִׂנְאָתוֹ וְלֹא תְּסִירָהּ מִנַּפְשְׁךָ בְּעִנְיָן שֶׁתִּשְׁכַּח אוֹתָהּ.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה וְכָל עִנְיָנָהּ כָּתוּב בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ שֶׁבְּסֵדֶר זֶה (מצוה תרג), וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם וְתַרְוֶה צִמְאוֹנְךָ.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא לשכח מה שעשה לנו היא מצוה תר״ה מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.