מצוה תר״ב · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא להשהות משקלות ומדות חסרות

ספר החינוך

שלא להשהות משקלות ומדות חסרות

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת מִשְׁקָלוֹת וּמִדּוֹת חֲסֵרוֹת - שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת אֶת הַמִּשְׁקָלִים וְהַמֹּאזְנַיִם הַחֲסֵרִים בְּבָתֵּינוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בְּמִקָּחֵנוּ וּבְמִמְכָּרֵנוּ בָּהֶן, פֶּן יִהְיֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כה יג) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. וְכֵן (דברים כה יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבָבָא בָּתְרָא (פט, ב) אָסוּר לָאָדָם שֶׁיַּשְׁהֶא מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם.

וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בספר המצוות ל"ת רעב), וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי מִצְוֹת אַחַר שֶׁהֵן שְׁנֵי לָאוִין, אָמְנָם בָּאוּ לְהַשְׁלִים דִּינֵי הַמִּצְוָה עַד שֶׁיִּכְלְלוּ שְׁנֵי מִינֵי הַשִּׁעוּר, וְהֵם הַמִּשְׁקָל וְהַמִּדָּה, כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר לֹא יִהְיֶה לְךָ שְׁנֵי שִׁעוּרִין לֹא בַּמִּדָּה וְלֹא בַּמִּשְׁקָל, כְּמוֹ לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ (דברים כג, כ), שֶׁהַכֹּל לָאו אֶחָד, כִּי לֹא בְּהִכָּפֵל הַלְּשׁוֹנוֹת תִּרְבֶּינָה הַמִּצְוֹת כְּשֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן אֶחָד, וְכֵן לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר (שמות יג ז). שֶׁהֵן לָאו אֶחָד, לְפִי שֶׁהָעִנְיָן אֶחָד אֶלָּא שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְבֵאוּר תַּשְׁלוּם הָעִנְיָן.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, וּקְצָת דִּינֶיהָ כְּמִנְהָגִי בַּסֵּפֶר הַזֶּה כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ (מצוה רנט) בְּמִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם (מצוה רנח) וְהָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בָּהֶם, וּמִשָּׁם תִּרְאֶה מָה שֶׁצָּרִיךְ לְךָ בָּזוֹ.

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשׁוֹהֶה מִשְׁקָל חָסֵר אוֹ מֹאזְנַיִם חֲסֵרוֹת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִלּוּ לֹא יִשְׁקֹל בָּהֶם לְעוֹלָם, עָבַר עַל לָאו זֶה, וְאֵין בּוֹ מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְעוֹד שֶׁאֲפִלּוּ עָבַר וְשָׁקַל בָּהֶם, לְתַשְׁלוּמִין נִתָּן, וּכְבָר נוֹדַע שֶׁאֵין לוֹקִין אַלָּאו שֶׁנִּתָּן לְתַשְׁלוּמִין.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא להשהות משקלות ומדות חסרות היא מצוה תר״ב מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.