שלא להטות משפט גר ויתום

שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר וְיָתוֹם - שֶׁנִּמְנַע הַדַּיָּן מֵהַעֲלִים עַיִן לְהַטּוֹת דִּין הַגֵּר אוֹ הַיָּתוֹם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כד יז) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְגוֹ'. בְּעִנְיַן הַטָּיַת מִשְׁפָּט כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר קְדֹשִׁים (מצוה רלג) וּמִשְׁפָּטִים (מצוה פא) הַצָּרִיךְ לְפִי עִנְיַן הַסֵּפֶר, וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם.

וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהִטָּה מִשְׁפַּט הַגֵּר עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. הָאֶחָד זֶה הַנִּזְכָּר בְּכָאן, וְהַשֵּׁנִי עַל לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט הַנִּזְכָּר בְּסֵדֶר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט, טו). וְאִם הָיָה גֵּר וְיָתוֹם עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה, אֶחָד מִשּׁוּם גֵּר וְאֶחָד מִשּׁוּם יָתוֹם שֶׁנִּזְכְּרוּ בְּכָאן, וְאֶחָד מִשּׁוּם לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. וְעִקַּר הָאַזְהָרָה בָּזֶה אֵין סָפֵק שֶׁהִיא עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַמִּשְׁפָּט, וּמִכָּל מָקוֹם הַנָּשִׁים בִּכְלַל הָאִסּוּר הֵן [סנהדרין פרק ב].