לתת שכר שכיר ביומו

לָתֵת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ - לָתֵת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ וְלֹא נְאַחֵר לוֹ שְׂכָרוֹ לְיוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וּבֵאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּבָבָא מְצִיעָא פֶּרֶק תְּשִׁיעִי (קיא, א) דְּבֵין בְּשָׂכִיר יִשְׂרָאֵל אוֹ אֲפִלּוּ בְּגֵר תּוֹשָׁב חִיּוּב הַמִּצְוָה לְפָרְעוֹ בְּיוֹמוֹ, אֲבָל לֹא תַעֲשֶׂה הַבָּא עַל זֶה אֵינוֹ בְּגֵר תּוֹשָׁב.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁמְּבֹאָר בַּכָּתוּב, כִּי כָּל שָׂכִיר בָּרֹב צָרִיךְ לִשְׂכָרוֹ לִמְזוֹנוֹתָיו, עַל כֵּן אֵין רָאוּי לְאַחֵר לוֹ מְזוֹנוֹתָיו, וּכְעִנְיָן שֶׁכָּתוּב כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם קיב, א) עַל הַשָּׂכָר הַזֶּה עָלָה בַכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בְאִילָן, וְהָאֵל בַּחֲסָדָיו צִוָּנוּ לְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ בְּמִדַּת הַחֶמְלָה וְהַחֶסֶד, וְנַשְׁלִים לְכָל בְּרִיָּה חֻקָּהּ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, לְמַעַן נִזְכֶּה וְנִכְשַׁר לְקַבֵּל טוּבוֹ, כִּי חָפֵץ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם שכירות פי"א הל' א ב), אֶחָד שְׂכַר הָאָדָם, וְאֶחָד שְׂכַר הַבְּהֵמָה, וְאֶחָד שְׂכַר הַכֵּלִים חַיָּב לִתֵּן לִבְעָלָיו בִּזְמַנּוֹ, וְאֵיזֶהוּ זְמַנּוֹ? שְׂכִיר יוֹם גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ויקרא יט, יג) לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. וּשְׂכִיר לַיְלָה גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ, וּשְׂכִיר שָׁעוֹת שֶׁל יוֹם גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם, וּשְׂכִיר שָׁעוֹת שֶׁל לַיְלָה גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה. שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שַׁבָּת שְׂכִיר שָׁנָה שְׂכִיר שָׁבוּעַ, יָצָא בַּיּוֹם גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם, יָצָא בַּלַּיְלָה גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם ה"ג), שֶׁהַקַּבְּלָנוּת לְעִנְיַן מִצְוָה זוֹ דִּינוֹ כְּמוֹ שְׂכִירוּת, דְּמִכֵּיוָן שֶׁגָּמַר הַמְּלָאכָה וְהֶחְזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ חַיָּב לָתֵת לוֹ שְׂכָרוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם, אֲבָל לֹא הֶחְזִיר הַמְּלָאכָה לִבְעָלֶיהָ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ קיב א), הַנּוֹתֵן טַלִּיתוֹ לְאֻמָּן, גָּמְרָה וְהוֹדִיעוֹ אֲפִילּוּ אַחַר עֲשָׂרָה יָמִים, כָּל זְמַן שֶׁהַכְּלִי בְּיַד הָאֻמָּן אֵינוֹ עוֹבֵר, וּמָה שֶׁאָמְרוּ (רמב"ם שם ה"ד), שֶׁאֵין הַשּׂוֹכֵר עוֹבֵר אֶלָּא כְּשֶׁתְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר, אֲבָל לֹא תְּבָעוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם שֶׁיִּפְרַע לוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר, שֶׁלֹּא חִיֵּב הַכָּתוּב אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁיָּכוֹל לְפָרְעוֹ, אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְפָרְעוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם, אֶלָּא אִם כֵּן יְאַבֵּד הַרְבֵּה מִשֶּׁלּוֹ לֹא חִיֵּב הַכָּתוּב בָּזֶה, לְפִי הַדּוֹמֶה, וּמִכָּל מָקוֹם רָאוּי לְכָל בֶּן דַּעַת לִהְיוֹת הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ טֶרֶם יִשְׂכֹּר הַפּוֹעֲלִים. וְהַשּׂוֹכֵר בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנִדְחָה מִלִּפְרֹעַ הַשָּׂכָר בִּשְׁבִיל שַׁבָּת, יֵשׁ לָדוּן בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עוֹד בְּשֶׁל תּוֹרָה, הוֹאִיל וְאִדְּחֵי אִדְּחֵי אֲבָל חַיָּב מִדִּבְרֵיהֶם, מִשּׁוּם אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים שָׁם בְּבָבָא מְצִיעָא פֶּרֶק תְּשִׁיעִי.

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא פָּרַע שְׂכִירוֹ עַל הָעִנְיָן שֶׁכָּתַבְנוּ בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, מִלְּבַד שֶׁעָבַר עַל לָאו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵדֶר זֶה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם [אולי צ"ל בסדר קדושים].