מצוה להניח השכיר לאכל מהמחבר שעושה בו

מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל מֵהַמְּחֻבָּר שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לִהְיוֹת הַשָּׂכִיר אוֹכֵל בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה מֵהַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲבֹד בּוֹ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַהוּא דָּבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג כה) כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְגוֹ', וּבָא עָלָיו הַפֵּרוּשׁ (ב"מ פז ב), שֶׁבְּשָׂכִיר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס אֲרֵי תִתָּגַר, וְכֵן כָּתוּב כְּמוֹ כֵן כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְגוֹ', וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבָבָא מְצִיעָא בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל (פח, ב), שֶׁמִּשְּׁנֵי אֵלֶּה הַכְּתוּבִים לָמַדְנוּ, שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל בִּמְחֻבָּר בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, וּבֵאֲרוּ שָׁם, שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לָנוּ לִלְמֹד מָה שֶׁצָּרִיךְ מֵאֶחָד מִן הַכְּתוּבִים בִּלְתִּי הָאַחֵר.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת לָהֶם נֶפֶשׁ יָפָה וְרָצוֹן טוֹב, וּמִתּוֹךְ כָּךְ תָּחוּל בִּרְכַּת הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם. וּבֶאֱמֶת שֶׁהַדִּקְדּוּק עִם הַפּוֹעֵל שֶׁלֹּא יֹאכַל בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל בְּעוֹדוֹ הוּא עָמֵל בַּדָּבָר, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵן עוֹשִׂין בְּגִדּוּלֵי הַקַּרְקַע, שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בּוֹ בְּבִרְכַּת הַשֵּׁם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, שֶׁיֵּשׁ הוֹרָאָה בָּזֶה עַל הַנְּבָלָה וְעַל הַמֶּזֶג רַע מְאֹד, וּכְבָר כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהַמְּאֵרָה וְהָרָעוֹת יִדְבְּקוּ בָּרָעִים, וְהַטּוֹבוֹת בַּטּוֹבִים, מִין בְּמִינוֹ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם פז, א), מַה בֵּין הָעוֹשֶׂה בְּתָלוּשׁ לְעוֹשֶׂה בִּמְחֻבָּר? שֶׁהָעוֹשֶׂה בְּתָלוּשׁ אוֹכֵל עַד שֶׁלֹּא יִגְמֹר עֲבוֹדָתוֹ וּמִשֶּׁיִּגְמֹר עֲבוֹדָתוֹ אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל, וְהָעוֹשֶׂה בִּמְחֻבָּר כְּגוֹן קוֹצֵר וּבוֹצֵר אֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא כְּשֶׁיִּגְמֹר עֲבוֹדָתוֹ, כְּגוֹן קוֹצֵר וּבוֹצֵר אַחַר שֶׁיְּמַלֵּא הַסַּל (עי' רמב"ם שכירות פי"ב ב), זֶהוּ דִּין תּוֹרָה, אֲבָל חֲכָמִים אָמְרוּ, מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ מִמְּלָאכָה שֶׁיֹּאכְלוּ בַּהֲלִיכָתָן מֵאוֹמָן לְאוֹמָן וּבַחֲזִירָתָן. וְהַמִּתְבַּטֵּל בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה וְאוֹכֵל עוֹבֵר בְּלָאו, וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף וְגוֹ', כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּסֵדֶר זֶה בְּסָמוּךְ בַּלָּאוִין שֶׁלּוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם (מצוה תקעז) וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ בְּעִנְיָן זֶה (שם פט א) שֶׁהַחוֹלֵב וְהַמְּחַבֵּץ וְהַמְּגַבֵּן וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵינוֹ אוֹכֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן גִּדּוּלֵי קַרְקַע, הַמְּנַכֵּשׁ בַּבְּצָלִים וּבַשּׁוּמִים אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹלֵשׁ קְטַנִּים מִבֵּין גְּדוֹלִים אֵינוֹ אוֹכֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶה גְּמַר מְלָאכָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְכָל דָּבָר הַמְּחֻבָּר לַקַּרְקַע שֶׁאֵינָן אוֹכְלִין כְּלָל. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם), שֶׁאֵין הַפּוֹעֵל אוֹכֵל מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְמַעֲשֵׂר וְכֵן לְחַלָּה. הַקּוֹצֵר וְהַדָּשׁ וְהַזּוֹרֶה וְהַבּוֹרֵר וְהַמּוֹסֵק וְהַבּוֹצֵר וְהַדּוֹרֵךְ וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּמְלָאכוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה, וְשׁוֹמְרֵי גְּרָנוֹת וַעֲרֵמוֹת וְכָל דָּבָר הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן לַמַּעֲשֵׂר אוֹכְלִין מֵהִלְכוֹת מְדִינָה, אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵר עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְלֹא הֻתְּרָה הָאֲכִילָה אֶלָּא לְפוֹעֵל שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה (רמב"ם שם הל' ח-ט). וּבְעוֹשֵׂה מַעֲשֶׂה אֵין חִלּוּק כְּשֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּיָדָיו אוֹ בְּרַגְלָיו אוֹ אֲפִלּוּ בִּכְתֵפָיו, הַכֹּל אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה. הָיָה עוֹשֶׂה בִּתְאֵנִים לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים. כְּלוֹמַר וְלֹא דָּבָר אַחֵר, וְהָעוֹשֶׂה בְּגֶפֶן זוֹ לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים בְּגֶפֶן אַחֵר, וְאָסוּר לַפּוֹעֵל לָמֹץ בָּעֲנָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכַלְתָּ, לֹא מְצִיצָה. וְלֹא יֹאכַל אֲכִילָה גַּסָּה, שֶׁנֶּאֱמַר שָׂבְעֶךָ, אֲבָל לֹא יוֹתֵר. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה מְבֹאָרִין בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים בְּבָבָא מְצִיעָא.

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא הִנִּיחַ שְׂכִירוֹ לֶאֱכֹל עַל הָעִנְיָן הַנִּזְכָּר, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.