מצוה להתקין מקום להפנות בו

מִצְוָה לְהַתְקִין מָקוֹם לְהִפָּנוֹת בּוֹ - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ כְּשֶׁיֵּצְאוּ חֵילוֹתֵינוּ לַמִּלְחָמָה, שֶׁנָּכִין וּנְיַחֵד לַחַיִל מָקוֹם יָדוּעַ (עי' תוספתא מגילה פ"ג הט"ו), שֶׁיִּהְיֶה שָׁם כָּל אִישׁ יוֹצֵא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ צָרְכֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם וּבֵינוֹת הַמְּלוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ הָאֻמּוֹת (סנהדרין קד ב), וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים כג יג) וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְגוֹ', וּלְשׁוֹן סִפְרֵי, אֵין יָד אֶלָּא מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טו, יב) וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ וְגוֹ', כְּלוֹמַר שֶׁנַּפְשׁוֹתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל דְּבֵקוֹת בַּשְּׁכִינָה לְעוֹלָם, וְכָל שֶׁכֵּן בַּמַּחֲנֶה שֶׁכֻּלָּן נְקִיֵּי הַנֶּפֶשׁ, כִּי כָּל הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ כְּבָר הָלַךְ לוֹ וְשָׁב אֶל הַבַּיִת, וְנִשְׁאֲרוּ הַטּוֹבִים אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וְרָאוּי לָהֶם לַעֲמֹד בִּנְקִיּוּת, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם, שֶׁהַנְּקִיּוּת מִדָּה מִן הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת הַמְּבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְכִדְדָרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (כ, ב), וְגַם יֵשׁ בָּזֶה שֶׁבַח לָאֻמָּה כִּי יָבוֹאוּ אֲלֵיהֶם מַלְאֲכֵי גּוֹי וְיִרְאוּ מַחֲנֵיהֶם קָדוֹשׁ וְנָקִי מִכָּל טִנּוּף (עי' מו"נ ח"ג פמ"ח).

דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּלוּלִים בִּפְשַׁט הַכָּתוּב.

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים, כִּי הֵם הַנִּלְחָמִים, לֹא הַנְּקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא הִתְקִין לוֹ מָקוֹם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְלִכְלֵךְ מְקוֹם הַמַּחֲנוֹת בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה לְהִסְתַּלֵּק מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, כְּלוֹמַר, בִּהְיוֹתְכֶם בְּתוֹךְ הַלִּכְלוּךְ תַּרְחִיקוּ עַצְמְכֶם מִן הַטּוֹב.