מצוה תקי״ד · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא לשאל בידעוני

ספר החינוך

שלא לשאל בידעוני

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בְּיִדְּעוֹנִי - שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל יִדְּעוֹנִי. וְהָעִנְיָן הַזֶּה הוּא שֶׁמֵּשִׂים הַמְכַשֵּׁף עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ "יַדּוּעַ" לְתוֹךְ פִּיו, וְאוֹתוֹ הָעֶצֶם מְדַבֵּר עַל יְדֵי כְּשָׁפָיו. וְזֹאת הַחַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ רָאִיתִי בְּסֵפֶר מִן הַגְּאוֹנִים (עי' ר"ש כלאים פ"ח מ"ה) שֶׁהִיא גְּדֵלָה בְּחֶבֶל גָּדוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִן הָאָרֶץ כְּעֵין חֶבֶל הַקִּשּׁוּאִין וְהַדְּלוּעִין, וְצוּרָתוֹ כְּצוּרַת אָדָם בְּכָל דָּבָר בִּפְנִים וְגוּף וְיָדַיִם וְרַגְלַיִם, וּמִטַּבּוּרוֹ מְחֻבָּר לַחֶבֶל, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִקְרַב אֵלֶיהָ כִּמְלוֹא הַחֶבֶל, לְפִי שֶׁהִיא רוֹעָה סְבִיבוֹתֶיהָ כִּמְלוֹא הַחֶבֶל, וְטוֹרֶפֶת כָּל מָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהַשִּׂיג, וּכְשֶׁבָּאִין לְצוּדָהּ מוֹרִין בְּחִצִּים אֶל הַחֶבֶל עַד שֶׁנִּפְסַק, וְהִיא מֵתָה מִיָּד. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי דְּכִלְאַיִם (פ"ח ה"ד) אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ (איוב ה, כג), בַּר נַשׁ דְּטוּר הוּא, וְהוּא חָיֵי מִן טִבּוּרֵהּ, אִי פָּסֵק טִבּוּרֵהּ לָא חָיֵי.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ. וְכָל עִנְיָנָהּ, בְּדִינֶיהָ וּבְחִיּוּבָהּ כְּעִנְיַן מִצְוַת אוֹב שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ (מצוה תקיג).

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא לשאל בידעוני היא מצוה תקי״ד מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.