לתת לכהן ראשית הגז

לָתֵת לַכֹּהֵן רֵאשִׁית הַגֵּז - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לָתֵת רֵאשִׁית גִּזַּת הַצֹּאן לַכֹּהֲנִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח ד) וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ. וְעִנְיַן הַמִּצְוָה הוּא שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵשׁ צֹאן, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת, בֵּין טְלָאִים בֵּין כְּבָשִׂים גְּדוֹלִים, אֲפִלּוּ גְּזָזָן כַּמָּה פְּעָמִים, בְּכָל פַּעַם חַיָּב לָתֵת מִן הַצֶּמֶר מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וְאֵין לְמַתָּנָה זוֹ שִׁעוּר מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (קלז, ב) רֵאשִׁית הַגֵּז בְּשִׁשִּׁים, כְּלוֹמַר שֶׁיִּתֵּן לוֹ חֵלֶק אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. וּלְפִי שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב לְשׁוֹן נְתִינָה בָּזֶה, שֶׁאָמַר תִּתֶּן לוֹ, אָמְרוּ חֲכָמִים (שם קלה א) שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּזּוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצֶה לְחַלְּקָם לְהַרְבֵּה כֹּהֲנִים לֹא יִתֵּן לְכָל אֶחָד פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל חֲמִשָּׁה סְלָעִים מְלֻבָּן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ בֶּגֶד קָטָן, לֹא שֶׁיְּלַבְּנֶנּוּ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנּוּ לוֹ, אֶלָּא שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּל כָּךְ אַחַר שֶׁיְּלַבְּנֶנּוּ הַכֹּהֵן, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בּוֹ מַתָּנָה הַמּוֹעֶלֶת, וּכְמוֹ כֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם קלז ב), שֶׁאֵין חִיּוּב מִצְוָה זוֹ, אֶלָּא בְּחָמֵשׁ צֹאן, שֶׁתַּעֲלֶה הַגִּזָּה שֶׁלָּהֶן לְשִׁשִּׁים סְלָעִים, וְלֹא תְּהֵא כָּל אַחַת מֵהֶן פָּחוֹת מִמִּשְׁקַל שְׁנֵים עָשָׂר סֶלַע.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּעִנְיָן מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּמַּעֲשֵׂר הַנִּתָּן לַלְּוִיִּם, בְּסֵדֶר וַיִּקַּח קֹרַח (מצוה שצה). וְהַכֹּהֲנִים כְּמוֹ כֵן שֶׁהֵם הַמְשָׁרְתִים תָּמִיד פְּנֵי הַשֵּׁם וְאֵין לָהֶם נַחֲלָה בְּקַרְקָעוֹת, וְלֹא בְּגִזָּה זִכָּה לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל צֹרֶךְ מִחְיָתָם עַל יְדֵי אֲחֵיהֶם, וְהִנֵּה נָתַן לָהֶם הַתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהֵם לַחְמָם וְיֵינָם, וּמַתְּנוֹת בְּהֵמָה, שֶׁהֵם זְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה, וְחֶלְקָם בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּשָׂר דֵּי סִפְקָם, וַעֲדַיִן חָסֵר לָהֶם מַלְבּוּשׁ, זִכָּה לָהֶם רֵאשִׁית הַגֵּז לְמַלְבּוּשֵׁיהֶם, וְעוֹד זִכָּה לָהֶם שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְגֶזֶל הַגֵּר, וְהַחֲרָמִים, וּפִדְיוֹן בְּכוֹרוֹת, לִשְׁאָר הוֹצָאוֹת וּצְרָכִים שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם קלז א), שֶׁאֵין בְּחִיּוּב מִצְוָה זוֹ, אֶלָּא גִּזַּת הַכְּבָשִׂים שֶׁצַּמְרָן רַךְ וְרָאוּי לִלְבֹּשׁ, אֲבָל הָיָה הַצֶּמֶר קָשֶׁה וְאֵינוֹ רָאוּי לִלְבִישָׁה פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי, כִּי לְצֹרֶךְ לְבִישָׁה זָכוּ בָּזֶה הַכֹּהֲנִים. אֲבָל הָיָה הַצֶּמֶר אָדֹם, אוֹ שָׁחוֹר, אוֹ שָׁחוּם חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, מִכֵּיוָן שֶׁרָאוּי לִלְבִישָׁה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּחֻלִּין בְּפֶרֶק אַחַד עָשָׂר.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת יִשְׂרְאֵלִים וּלְוִיִּם, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת, בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, וְדַוְקָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְכִדְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק בְּחֻלִּין בְּפֶרֶק רֵאשִׁית הַגֵּז (חולין קלו, ב) נָהוּג עָלְמָא כִּתְלָתָא סָאבֵי, כְּרַבִּי אִלְעַאי בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. כְּלוֹמַר דְּפָטַר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְכוּ', כִּדְאִיתָא הָתָם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא נָתַן רֵאשִׁית גִּזָּתוֹ לַכֹּהֵן, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּזָּה הָרְאוּיָה עַל הָעִנְיָן שֶׁכָּתַבְנוּ, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.