שלא יקח שבט לוי חלק בבזה

שֶׁלֹּא יִקַּח שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה - שֶׁלֹּא יִטֹּל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בְּמָה שֶׁשָּׁלְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּהִכָּנְסָם בָּאָרֶץ (עי' ספה"מ לאוין קע), וּבְמָה שֶׁיִּשְׁלְלוּ מֵאוֹיְבֵיהֶם אַחֲרֵי כֵן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח א) לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים חֵלֶק וְנַחֲלָה, וְכֵן בָּא בְּסִפְרֵי, חֵלֶק בַּבִּזָּה, וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ. וְאַל יִקְשֶׁה עָלֶיךָ בָּזֶה הַלָּאו עִנְיַן לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, שֶׁהֲרֵי כְּבָר בָּאוּ בַּכָּתוּב עַל שְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה שְׁנֵי לָאוִין, וְהֵם לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם חֵלֶק וְנַחֲלָה, וְאָמַר עוֹד אַחַר כֵּן וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ וְגוֹ'. וְנִכְפְּלוּ שְׁנֵי הַלָּאוִין אֵלּוּ בְּעַצְמָם בַּכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן (במדבר יח כ) בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי שם) בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם, בַּבִּזָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּהֲנִים בִּכְלַל שֵׁבֶט לֵוִי הָיוּ, נִכְפְּלָה הַמְּנִיעָה בָּהֶם לְחִזּוּק, וְכֵן כָּל מָה שֶׁדּוֹמֶה לָזֶה בַּתּוֹרָה שֶׁתִּכְפֹּל הַלָּאוִין בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, הַכֹּל לְחִזּוּק הָעִנְיָן אוֹ לְהַשְׁלִים הַדִּין כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁלֵם מֵהַלָּאו הָאֶחָד, וְתָבִין מִמָּה שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ בְּרֹאשׁ סֵפֶר אֵלֶּה הַדְּבָרִים לָמָּה יְחַסְּרֶנּוּ הָאֵל בְּמָקוֹם אֶחָד וְיַשְׁלִימֶנּוּ בְּאַחֵר. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בספר המצוות שם) אִלּוּ מָנִינוּ אֵלּוּ הַלָּאוִין שֶׁהֵם בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְגוֹ' בַּכֹּהֲנִים תּוֹסֶפֶת עַל הַלָּאוִין הַנֶּאֱמָרִים בַּלְּוִיִּם, שֶׁהֵם לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְגוֹ' יִהְיֶה רָאוּי לָנוּ כְּמוֹ כֵן לְפִי זֶה הַהֶקֵּשׁ, שֶׁנִּמְנֶה אִסּוּר הַגְּרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה עַל כֹּהֵן גָּדוֹל, בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין נוֹסָפִין עַל הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁבָּאוּ עַל זֶה בְּכָל כֹּהֵן, בֵּין גָּדוֹל בֵּין הֶדְיוֹט, וְאִם אָמַר אוֹמֵר שֶׁכֵּן הוּא, נְשִׁיבֵהוּ מִמָּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּקִדּוּשִׁין (עז, ב) שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב בִּגְרוּשָׁה אֶלָּא אַחַת, וְאִילּוּ יִהְיֶה הַדִּין כֵּן יִתְחַיֵּב עָלֶיהָ שְׁתַּיִם, אַחַת מִשּׁוּם כֹּהֵן שֶׁהַגְּרוּשָׁה אֲסוּרָה עָלָיו, וְהַשֵּׁנִית מִצַּד שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל וְהִיא אֲסוּרָה עָלָיו בְּלָאו הָאַחֵר. וּמִזֶּה הַמִּין בְּעַצְמוֹ, הֵן הַמְּנִיעוֹת שֶׁבָּאוּ לַכֹּהֲנִים בְּלֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת (ויקרא כא ה), שֶׁכְּבָר קָדְמוּ בְּכָל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, בְּאָמְרוֹ לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת וְגוֹ' וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה. וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְגוֹ' (שם יט כח). וְאָמְנָם נִכְפְּלוּ אֵלּוּ בַּכֹּהֲנִים לְהַשְׁלִים הַדִּין כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסוֹף מַסֶּכֶת מַכּוֹת (כ, א) וּלְפִיכָךְ, כֹּהֵן הָעוֹבֵר עַל אַחַת מֵאֵלֶּה אֵינוֹ מִתְחַיֵּב אֶלָּא מַלְקוּת אַחַת, וְהָבֵן זֶה הָעִקָּר וְשָׁמְרֵהוּ.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁהֵם מְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם לֹא נָאֶה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים הַחֲטוּפִים מִיַּד בְּנֵי אָדָם בְּמִלְחָמָה בְּחֶרֶב חֲנִית וְכִידוֹן, כִּי לֹא יָבוֹא בֵּית הַשֵּׁם רַק דָּבָר הַבָּא דֶּרֶךְ שָׁלוֹם וְיֹשֶׁר וֶאֱמוּנָה, וְלֹא שֶׁיִּדְאַג עָלָיו לֵב אִישׁ וְאִשָּׁה.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, בִּזְמַן הַבַּיִת, בְּשֵׁבֶט הַלְּוִיִּם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְנוֹטֵל חֵלֶק מִן הַבִּזָּה עוֹבֵר עַל לָאו זֶה, וְאֵין בּוֹ מַלְקוּת, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו מִבְּלִי מַעֲשֶׂה, וְנִתָּן לְהִשָּׁבוֹן.