מצוה תצ״ה · תרי"ג מצוותמצות עשה

לשמע בקול בית דין בכל זמן

ספר החינוך

לשמע בקול בית דין בכל זמן

ספר החינוך · המאה ה־13

לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל בֵּית דִּין בְּכָל זְמַן - לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל וְלַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁיְּצַוּוּ אוֹתָנוּ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה בְּאָסוּר וּמֻתָּר, וְטָמֵא וְטָהוֹר, וְחַיָּב וּפָטוּר, וּבְכָל דָּבָר שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם שֶׁהוּא חִזּוּק וְתִקּוּן בְּדָתֵנוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יז י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ. וְנִכְפַּל בְּסָמוּךְ (שם יא) לְחִזּוּק הַדָּבָר עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. וְאֵין הֶפְרֵשׁ בָּזֶה, בֵּין הַדָּבָר שֶׁיִּרְאוּהוּ הֵם מִדַּעְתָּם, אוֹ הַדָּבָר שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ בְּהֶקֵּשׁ מִן הַהֶקֵּשִׁים שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, אוֹ הַדָּבָר שֶׁיַּסְכִּימוּ עָלָיו שֶׁהוּא סוֹד הַתּוֹרָה, אוֹ בְּכָל עִנְיָן אַחֵר שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם שֶׁהַדָּבָר כֵּן, עַל הַכֹּל אָנוּ חַיָּבִים לִשְׁמֹעַ לָהֶן. וְהָרְאָיָה שֶׁזֶּה מִמִּנְיַן מִצְוַת עֲשֵׂה, אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (שם), וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים בְּמִצְוַת לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים (מצוה עח).

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם ממרים א, ב) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, אֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּנְהָגוֹת, וְעַל הַמִּשְׁפָּט, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתָם מִן הַדִּין בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, זֶה הַקַּבָּלָה שֶׁקִּבְּלוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ, וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פח, ב), שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם כָּל מַחְלֹקֶת שֶׁהָיָה לְכָל בֵּית דִּין בִּמְקוֹמוֹ, שׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל וְעוֹשִׂין עַל פִּיהֶם, וְעַכְשָׁו בַּעֲוֹנֹתֵינוּ שֶׁאֵין שָׁם בֵּית דִּין, כָּל מַחְלֹקֶת שֶׁתִּהְיֶה בֵּין חֲכָמֵינוּ שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וְהַחוֹלְקִים יִהְיוּ שָׁוִים בְּחָכְמָה, אִם אֵין אָנוּ רְאוּיִין לְהַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶן, וְלֹא נֵדַע לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה, בְּשֶׁל תּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ לֵילֵךְ אַחַר הַמַּחְמִיר, וּבְשֶׁל סוֹפְרִים אַחַר הַמֵּקֵל. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (עדיות פ"א מ"ה) שֶׁאֵין בֵּית דִּין רַשַּׁאי לְבַטֵּל מָה שֶׁאָסַר בֵּית דִּין הַקּוֹדֵם לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִרְאֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין אוֹתוֹ הַדָּבָר אָסוּר מִדִּין הַהֲלָכָה, כָּל זְמַן שֶׁיִּרְאֶה שֶׁפָּשַׁט אוֹתוֹ הָאִסּוּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא גָּדוֹל מִן הַבֵּית דִּין שֶׁאָסַר הַדָּבָר בְּחָכְמָה וְגַם בְּמִנְיָן. וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיּוּכַל לְבַטֵּל כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן? כְּשֶׁלֹּא אָסַר הַבֵּית דִּין הַקּוֹדֵם לוֹ אוֹתוֹ דָּבָר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג לָעָם בְּאִסּוּרִין, אֲבָל אִם אָסַר הַבֵּית דִּין הַקּוֹדֵם לוֹ אוֹתוֹ אִסּוּר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ גָּדֵר לָעָם בְּאִסּוּרִין אֵין כֹּחַ בְּבֵית דִּין הַבָּא אַחֲרָיו לְבַטֵּל תַּקָּנָתוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן. וְאַחַר שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין, יֵשׁ לְכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין בְּדוֹרוֹ לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר וְלַחֲקֹר הַרְבֵּה, וְלָתֵת לֵב בְּכָל אִסּוּרִין שֶׁיִּרְאֶה שֶׁהַדּוֹר נוֹהֵג בּוֹ, שֶׁלֹּא לִפְרֹץ וּלְהוֹרוֹת עָלָיו לְהָקֵל, כִּי שֶׁמָּא הַקּוֹדֵם לוֹ, לִגְדֹּר הָעָם אֲסָרוֹ, עִם הֱיוֹתוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר מֻתָּר מִדִּין הַהֲלָכָה, וּפוֹרֵץ גָּדֵר וְכוּ' (קהלת י, ח) וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, בְּסוֹף סַנְהֶדְרִין (פרק הנחנקין).

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְמַן שֶׁבֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּירוּשָׁלַיִם בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁהַכֹּל מְצֻוִּין לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יוֹרוּ. וּבִכְלַל הַמִּצְוָה גַּם כֵּן לִשְׁמֹעַ וְלַעֲשׂוֹת בְּכָל זְמַן וּזְמַן כְּמִצְוַת הַשּׁוֹפֵט, כְּלוֹמַר, הֶחָכָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בֵּינֵינוּ בִּזְמַנֵּינוּ, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר"ה כה, ב) וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ, כְּלוֹמַר, שֶׁמִּצְוָה עָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כְּמוֹ לִשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּדּוֹר בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ מְבַטֵּל עֲשֵׂה זֶה וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁזֶּהוּ הָעַמּוּד הֶחָזָק שֶׁהַתּוֹרָה נִשְׁעֶנֶת בּוֹ, יָדוּעַ הַדָּבָר לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

לשמע בקול בית דין בכל זמן היא מצוה תצ״ה מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות עשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.