שלא לטעת אילן במקדש

שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ - שֶׁלֹּא לִנְטֹעַ אִילָנוֹת בַּמִּקְדָּשׁ אוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים טז כא) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. בְּטַעַם אִסּוּר זֶה, כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, (ספהמ"צ ל"ת יג), לְפִי שֶׁכָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּבָתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁנּוֹטְעִין שָׁם אִילָנוֹת יָפִים, וּכְדֵי לְהַרְחִיק כָּל הַדּוֹמֶה לָהֶם מִמַּחְשֶׁבֶת בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לַעֲבוֹדַת הָאֵל בָּרוּךְ הוּא בַּמָּקוֹם הַהוּא הַנִּבְחָר נִמְנַעְנוּ מִלִּנְטֹעַ שָׁם כָּל אִילָן, וְקָרוֹב הוּא עַל צַד הַפְּשָׁט.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) שֶׁאֵין הָאִסּוּר בְּנוֹטֵעַ הָאִילָן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מַמָּשׁ כִּפְשַׁט הַכָּתוּב, אֶלָּא אַף הַנּוֹטֵעַ בְּכָל הָעֲזָרָה לוֹקֶה, שֶׁכָּל הָעֲזָרָה נִקְרֵאת אֵצֶל מִזְבֵּחַ, וּבֵין הַנּוֹטֵעַ אִילַן מַאֲכָל אוֹ אִילַן סְרָק הַכֹּל בִּכְלַל הָאִסּוּר וְלוֹקֶה עֲלֵיהֶם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים (שם) לְגֶדֶר אִסּוּר זֶה, שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת אַכְסַדְרָאוֹת שֶׁל עֵץ בַּמִּקְדָּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם בְּחַצְרוֹתֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּבִנְיָן וְלֹא בִּנְטִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר כָּל עֵץ, אֶלָּא כָּל הַסְּבָכוֹת וְאַכְסַדְרָאוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁל אֶבֶן הָיוּ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד (כח ב).

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, הַנּוֹטֵעַ אִילָן בְּכָל הָעֲזָרָה חַיָּב מַלְקוּת.