להפריש מעשר עני

לְהַפְרִישׁ מַעְשַׂר עָנִי - לְהוֹצִיא מַעְשַׂר עָנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית מִן הַשְּׁמִטָּה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יד כח) מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ וְגוֹ' וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ'. וּבַשָּׁנָה הַזֹּאת הָיוּ מַפְרִישִׁין מַעְשַׂר עָנִי בְּמָקוֹם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל שְׁאָר שָׁנִים, וְאֵין מַפְרִישִׁין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּלָל.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. בְּעִנְיָן זֶה, מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת הַלְוָאָה לְעָנִי בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם מתנות עניים פ"ו הל' ז י), שֶׁבַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁעָבְרוּ עָלָיו עֲנִיִּים נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מֵהֶם מִן הַמַּעֲשֵׂר כְּדֵי שָׂבְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ. וְכַמָּה כְּדֵי שָׂבְעוֹ? מִן הַחִטִּים לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי קַב, מִשְּׂעוֹרִים לֹא יִפְחֹת מִקַּב, כֻּסְּמִין לֹא יִפְחֹת מִקַּב וָחֵצִי, דְּבֵלָה לֹא יִפְחֹת מִמִּשְׁקַל חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים סֶלַע, יַיִן לֹא יִפְחֹת מֵחֲצִי לֹג, שֶׁמֶן מֵרְבִיעִית לֹג, אֹרֶז רֹבַע קַב, יָרָק מִשְׁקַל לִיטְרָא, חָרוּבִין שְׁלֹשָׁה קַבִּין, אֱגוֹזִים עֲשָׂרָה, אֲפַרְסְקִים חֲמִשָּׁה, רִמּוֹנִים שְׁתַּיִם, אֶתְרוֹג אֶחָד. הָיָה לוֹ דָּבָר מוּעָט וְהָעֲנִיִּים מְרֻבִּים מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם, וְהֵם מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם. וּמַעְשַׂר עָנִי הַמִּתְחַלֵּק בַּגֹּרֶן אֵין בּוֹ טוֹבַת הֲנָאָה לַבְּעָלִים, וְאִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁבָּאוּ לִטֹּל נוֹתְנִין תְּחִלָּה לָאִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לָאִישׁ. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, מִתְבָּאֲרִים בַּמַּסֶּכְתּוֹת פֵּאָה, וּמַעַשְׂרוֹת, וּדְמַאי, וּבִמְקוֹמוֹת מִזְּרָעִים, וּמַכְשִׁירִים וְיָדַיִם. וּבְסֵדֶר שׁוֹפְטִים (מצוה תקז) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֶכְתֹּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם נוֹהֶגֶת וּבְאֵיזֶה זְמַן.