מצות אהבת הגרים

מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לֶאֱהֹב הַגֵּרִים, כְּלוֹמַר, שֶׁנִּזָּהֵר שֶׁלֹּא לְצַעֵר אוֹתָם, בְּשׁוּם דָּבָר, אֲבָל נַעֲשֶׂה לָהֶם טוֹבָה וְנִגְמֹל אוֹתָם חֶסֶד כְּפִי הָרָאוּי וְהַיְּכֹלֶת. וְהַגֵּרִים הֵם, כָּל מִי שֶׁנִּתְחַבֵּר אֵלֵינוּ מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁהִנִּיחַ דָּתוֹ וְנִכְנַס בְּדָתֵנוּ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (דברים י יט) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר וְגוֹ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּכְלְלֵהוּ כְּמוֹ כֵן הַצִּוּוּי בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (מצוה רמג), שֶׁהֲרֵי גֵּר צֶדֶק בִּכְלַל רֵעֲךָ הוּא, הוֹסִיף לָנוּ הַשֵּׁם בּוֹ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לוֹ בְּאַהֲבָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן הַדָּבָר בַּמְּנִיעָה מִלְּרַמּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בִּכְלַל וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ (מצוה שלח), הוֹסִיף לָנוּ הַכָּתוּב בּוֹ מְנִיעָה מְיֻחֶדֶת לוֹ, בְּאָמְרוֹ וְגֵר לֹא תוֹנֶה (מצוה סג). וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ב"מ נט, ב), שֶׁהַמְּאַנֶּה הַגֵּר עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תוֹנוּ וְגוֹ', וּמִשּׁוּם וְגֵר לֹא תוֹנֶה, וּכְמוֹ כֵן מְבַטֵּל מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ, וּמִצְוַת וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כִּי הַשֵּׁם בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ וְרָצָה לְזַכּוֹתָם, וְלָכֵן הִדְרִיכָם וְצִוָּם עַל דַּרְכֵי הַחֲנִינָה וְהַחֶמְלָה, וְהִזְהִירָם לְהִתְעַטֵּר בְּכָל מִדָּה חֲמוּדָה וִיקָרָה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ (יחזקאל לו כ) עַם יְיָ אֵלֶּה. וְכַמָּה הִיא דֶּרֶךְ נְעִימוּת וְחֶמְדָּה לְהִתְחַסֵּד וְלִגְמֹל טוֹבָה לַאֲשֶׁר הִנִּיחַ אֻמָּתוֹ וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיו וְאִמּוֹ, וַיָּבוֹא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי אֻמָּה אַחֶרֶת בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, וּבִבְחִירָתוֹ בָּאֱמֶת וְשִׂנְאַת הַשֶּׁקֶר. וּבִהְיוֹתֵנוּ זוֹכִים לְמִדּוֹת טוֹבוֹת הַלָּלוּ תָּחוּל טוֹבַת הָאֵל עָלֵינוּ וְתִדְבַּק בָּנוּ, וְשׁוּם דָּבָר לֹא תִּמְנָעֶנּוּ מִמֶּנּוּ, כִּי הַטּוֹבָה תִּתְפַּשֵּׁט בַּטּוֹבִים, וְהֶפְכָּהּ בָּרָעִים.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ נח, ב) שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַגֵּר זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין צד, א) גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לָא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְּאַנְפֵּהּ, וְכָל זֶה שֶׁלֹּא לְצַעֲרוֹ בְּשׁוּם עִנְיָן. וְהַפְלָגַת הָאַהֲבָה שֶׁהִפְלִיגוּ בָּהֶם עַד שֶׁאָמְרוּ, שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב אַהֲבָתָם לְאַהֲבַת הַמָּקוֹם, שֶׁבָּהֶם נֶאֱמַר וַאֲהַבְתֶּם, וּבְאַהֲבַת הַמָּקוֹם וְאָהַבְתָּ וְגוֹ', וְהוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים בְּמִצְוַת שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים (מצוה סג). וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבִמְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא [הל' דעות פ"ו].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וּמְצַעֵר אוֹתָם, אוֹ שֶׁמִּתְרַשֵּׁל בְּהַצָּלָתָם, אוֹ בְּהַצָּלַת מָמוֹנָם, אוֹ שֶׁמֵּקֵל בִּכְבוֹדָם מִצַּד שֶׁהֵם גֵּרִים וְאֵין לָהֶם עוֹזֵר בָּאֻמָּה, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה. וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁהֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה עֲלֵיהֶם. וְיֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד מִן הַמִּצְוָה הַיְּקָרָה הַזֹּאת לְרַחֵם עַל אָדָם שֶׁהוּא בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּמְקוֹם מִשְׁפְּחוֹת אֲבוֹתָיו, וְלֹא נַעֲבִיר עָלָיו הַדֶּרֶךְ בְּמוֹצְאֵנוּ אוֹתוֹ יְחִידִי וְרָחֲקוּ מֵעָלָיו עוֹזְרָיו, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַתּוֹרָה תַּזְהִירֵנוּ לְרַחֵם עַל כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ עֵזֶר, וְעִם הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ נִזְכֶּה לִהְיוֹת מְרֻחָמִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִרְכוֹת שָׁמַיִם יָנוּחוּ עַל רֹאשֵׁנוּ, וְהַכָּתוּב רָמַז טַעַם הַצִּוּוּי בְּאָמְרוֹ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, הִזְכִּיר לָנוּ שֶׁכְּבָר נִכְוִינוּ בַּצַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אִישׁ הָרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ אֲנָשִׁים זָרִים וּבְאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וּבְזָכְרֵנוּ גֹּדֶל דַּאֲגַת הַלֵּב שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר, וְכִי כְּבָר עָבַר עָלֵינוּ, וְהַשֵּׁם בַּחֲסָדָיו הוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם יִכָּמְרוּ רַחֲמֵנוּ עַל כָּל אָדָם שֶׁהוּא כֵּן.