מצוה תי״ז · תרי"ג מצוותמצות עשה

מצות אחדות השם

ספר החינוך

מצות אחדות השם

ספר החינוך · המאה ה־13

מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם - שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהַאֲמִין כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא הַפּוֹעֵל כָּל הַמְּצִיאוּת, אֲדוֹן הַכֹּל, אֶחָד בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד, וְזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא, אֵינָהּ הַגָּדָה, אֲבָל פֵּרוּשׁ שְׁמַע כְּלוֹמַר, קַבֵּל מִמֶּנִּי דָּבָר זֶה וְדָעֵהוּ וְהַאֲמֵן בּוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ אֶחָד הוּא. וְהָרְאָיָה שֶׁזּוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תָּמִיד בַּמִּדְרָשִׁים עַל מְנָת לְיַחֵד שְׁמוֹ, כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּלוֹמַר הַהוֹדָאָה בַּיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ, כִּי זֶה עִקַּר אֱמוּנַת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְהוּא הָעַמּוּד הֶחָזָק שֶׁלֵּב כָּל בֶּן דַּעַת סָמוּךְ עָלָיו.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא, ב) שֶׁחַיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לֵהָרֵג עַל מִצְוַת יִחוּד, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְּיִחוּדוֹ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת הַמֶּמְשָׁלָה וְהַהוֹד אֶלָּא עִם הָאַחְדוּת הַגְּמוּרָה, וְלֵב כָּל חֲכַם לֵב יִבְחַן זֶה, וְאִם כֵּן הֲרֵי, מִצְוָה זוֹ מִכְּלַל אִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לַהֲרֹג עָלֶיהָ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל שָׁעָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְפֻזָּרִין בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבִמְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא, וְשָׁם מַעֲשִׂים הַרְבֵּה מִכַּמָּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת יִחוּדוֹ בָּרוּךְ הוּא, זֵכֶר כֻּלָּם לִבְרָכָה.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאֵינוֹ מַאֲמִין בְּיִחוּדוֹ בָּרוּךְ הוּא בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה וְגַם כָּל שְׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה. כִּי כֻּלָּן תְּלוּיוֹת בֶּאֱמוּנַת אֱלֹהוּתוֹ וְיִחוּדוֹ, וְנִקְרָא כּוֹפֵר בָּעִקָּר, וְאֵינוֹ מִכְּלַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מִכְּלַל הַמִּינִין, וְהִבְדִּילוֹ הַשֵּׁם לְרָעָה, וְהַמַּאֲמִין בַּשֵּׁם וּבוֹטֵחַ בּוֹ יִשָּׂגֵב. וְזֹאת אַחַת מִן הַמִּצְוֹת שֶׁאָמַרְנוּ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר שֶׁהָאָדָם חַיָּב בָּהֶן בְּהַתְמָדָה, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יִפָּסֵק חִיּוּבָן מֵעָלָיו לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ רֶגַע קָטָן.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

מצות אחדות השם היא מצוה תי״ז מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות עשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.