מצוה תי״ב · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא לקח כפר להציל ממות הרוצח

ספר החינוך

שלא לקח כפר להציל ממות הרוצח

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ - שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר, כְּלוֹמַר פִּדְיוֹן, וַאֲפִילּוּ כָּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לְהַצִּיל נֶפֶשׁ הָרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ, שֶׁאִם הֻרְשׁוּ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ לִקַּח כֹּפֶר מִיַּד הָרוֹצֵחַ, נִמְצָא שֶׁכָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ וְעָשִׁיר מִמֶּנּוּ יַהַרְגֶנּוּ אִם יֶחֱרֶה אַפּוֹ עָלָיו וְיִתֵּן כָּפְרוֹ, וְנִמְצָא חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו, וְהַיִּשּׁוּב בָּטֵל.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות לז, ב) שֶׁאֲפִלּוּ רָצָה גּוֹאֵל הַדָּם לְפָטְרוֹ וְאָמַר לַדַּיָּן שֶׁהוּא מוֹחֵל עַל דָּמוֹ וְשֶׁיִּקְחוּ מִמֶּנּוּ כֹּפֶר אִם יִרְצוּ, אֵינָן רַשָּׁאִים לִקַּח הַכֹּפֶר וְלֹא לְפָטְרוֹ בְּכָל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא יוּמַת כְּמִצְוַת הָאֵל עָלֵינוּ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת [ה' רוצח פ"א].

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁעַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין לָנוּ עֵסֶק בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. וְאוֹמְרִים בְּכָאן שֶׁנּוֹהֵג אִסּוּר זֶה גַּם בִּנְקֵבוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֵינָן דָּנוֹת, הָעִנְיָן הוּא שֶׁאִם אוּלַי בַּזְּמַן הַהוּא מֵחֲמַת מַלְכוּת אוֹ סִבָּה אַחֶרֶת יָבוֹא בְּיַד אִשָּׁה עִנְיָן שֶׁיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנָּה לְהַצִּיל נֶפֶשׁ רוֹצֵחַ בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁהִיא מֻזְהֶרֶת מִשּׁוּם לָאו זֶה שֶׁלֹּא לִקַּח מָמוֹן וְתַצִּילֶנּוּ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, וְלָקַח כֹּפֶר לְהַצִּיל הָרוֹצֵחַ עָבַר עַל לָאו זֶה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הוּא סִבָּה לְאִבּוּד כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא לקח כפר להציל ממות הרוצח היא מצוה תי״ב מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.