שלא להעיד בשקר

שֶׁלֹּא לְהָעִיד בְּשֶׁקֶר - שֶׁלֹּא לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ יג) לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, וְנִכְפְּלָה בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלָאו אַחֵר עֵד שָׁוְא.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ נִגְלֶה, כִּי הַשֶּׁקֶר נִמְאָס וְנֶאֱלָח לְעֵין כָּל מַשְׂכִּיל, גַּם כִּי בְּעֵדוּת אֱמֶת הָעוֹלָם עוֹמֵד, שֶׁכָּל דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּנֵי אָדָם מִתְבַּטְּלִים בְּעֵדוּת אֲנָשִׁים. וְאִם כֵּן עֵדוּת שֶׁקֶר סִבָּה לְחֻרְבַּן הַיִּשּׁוּב.

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן מִמִּי מְקַבְּלִין עֵדוּת (רמב"ם עדות ט א') וּמִמִּי אֵין מְקַבְּלִין, וּבַמֶּה יִפָּסְלוּ בְּנֵי אָדָם לְהָעִיד, וְכֵיצַד קַבָּלַת הָעֵדוּת, וְכִי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין מְעִידִין לְכָל אָדָם מֵרֹב מַעֲלָתָן, וּדְרִישַׁת הָעֵדוּת וְהַחֲקִירָה, וְהַחִלּוּקִין שֶׁבֵּין עֵדוּת מָמוֹן לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת, וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין דְּרִישָׁה לִבְדִיקָה, וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין עֵדוּת בִּשְׁטָר לִבְעַל פֶּה, וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִין בְּסַנְהֶדְרִין (יח א, לב א, מב א) וּבִמְקוֹמוֹת בגמ' (ח"ה לח).

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, שֶׁאֵין הַנָּשִׁים בְּתוֹרַת עֵדוּת, שֶׁהָעֵדוּת צָרִיךְ כִּוּוּן וְיִשּׁוּב הַדַּעַת הַרְבֵּה. וְהָעוֹבֵר עַל לָאו זֶה וְהֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בַּחֲבֵרוֹ, שָׂם הַכָּתוּב (דברים יט יט) גְּבוּל עָנְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ מַלְקוּת (מכות ב, א) כְּמוֹ כֵן. וְשָׁם בְּסַנְהֶדְרִין גַּם כֵּן מִתְבָּאֵר.