מצוה שס״ג · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא יכנס טמא בכל המקדש

ספר החינוך

שלא יכנס טמא בכל המקדש

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּכָל הַמִּקְדָּשׁ - שֶׁנִּמְנַע כָּל טָמֵא מֵהִכָּנֵס בְּכָל הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁדִּמְיוֹנוֹ לְדוֹרוֹת כָּל הָעֲזָרָה מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר וְלִפְנִים, שֶׁהוּא תְּחִלַּת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ג) וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. כְּלוֹמַר, מַחֲנֵה שְׁכִינָה. וְהָרְאָיָה מִהְיוֹת זֶה מִכְּלַל הַלָּאוִין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא מַכּוֹת (יד ב) הַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא חַיָּב כָּרֵת, כְּתִיב עֹנֶשׁ וּכְתִיב אַזְהָרָה, כְּתִיב עֹנֶשׁ (שם יט כ) אֶת מִשְׁכַּן יְיָ טִמֵּא וְנִכְרְתָה. אַזְהָרָה וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. וְאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (ספרי זוטא כאן) גַּם כֵּן צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, בַּעֲשֵׂה, מִנַּיִן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? דִּכְתִיב וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם. וְנִכְפְּלָה הַמְּנִיעָה בְּמִלָּה אַחֶרֶת, דִּכְתִיב (ויקרא יב ד) וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא. וְאָמְרוּ בַּסִּפְרָא (ריש פ' תזריע) לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאַחֲרָיו, כְּלוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁקָּרַב לַמִּקְדָּשׁ מֵאַחֲרָיו וְהוּא טָמֵא שֶׁיְּהֵא חַיָּב כָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּיוֹלֶדֶת וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין לְשׁוֹן בִּיאָה אֶלָּא בְּנִכְנָס לִפְנִים, וְשָׁם נִתְבָּאֵר שֶׁדִּין יוֹלֶדֶת וְדִין שְׁאָר טְמֵאִים שָׁוִין בָּזֶה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. בְּעִנְיַן הַרְחָקַת הַטֻּמְאָה מִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר זֶה מִצְוָה רִאשׁוֹנָה (שסב) מָה שֶׁיָּדַעְתִּי, וְגַם מִדִּינֵי הַמִּצְוָה כָּתַבְתִּי קְצָת.

וְעוֹד אוֹדִיעֲךָ כְּלָל בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁכָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִן הַתּוֹרָה, וְהִיא הַטֻּמְאָה שֶׁהַנָּזִיר שֶׁל תּוֹרָה מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, חַיָּב כָּרֵת עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ אִם נִכְנַס לְשָׁם קֹדֶם טְבִילָה וְהֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, אֲבָל הַטָּמֵא בְּטֻמְאַת מֵת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְכֵן הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּמֵת, אוֹ שֶׁנָּגַע בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא רִאשׁוֹן לְעִנְיַן הַטֻּמְאָה וּלְטַמֵּא בְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּדְבָרִים אֵלּוּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר הָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן בְּמַסֶּכֶת נָזִיר יִתְבָּאֵר הַכֹּל. וְהַזּוֹרֵק כֵּלִים טְמֵאִים לַמִּקְדָּשׁ, אֲפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים טְמֵאִים שֶׁנָּגְעוּ בְּמֵת, פָּטוּר מִן הַכָּרֵת אֲבָל חַיָּב מַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז טז) וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ. וְלָמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, (תו"כ אחרי יב יג) שֶׁעַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, וְעַל כִּבּוּס בְּגָדִים לוֹקֶה אַרְבָּעִים. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ נִתְבָּאֲרוּ בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן מִשְּׁבוּעוֹת, וּבְהוֹרָיוֹת, וּבִכְרֵתוֹת, וּבִמְקוֹמוֹת מִזְּבָחִים [הלכות ביאת מקדש פרק ג יג יז].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה יִתְחַיֵּב כָּרֵת הַנִּכְנָס לְשָׁם וְהוּא טָמֵא בַּצְּדָדִין שֶׁכָּתַבְנוּ, שֶׁקְּדֻשַּׁת הַשֵּׁם עָלָיו אֲפִלּוּ הַיּוֹם שֶׁהוּא שָׁמֵם, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגלה כח, א), מִדִּכְתִיב (ויקרא כו לא) וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּאַחֲרֵי מוֹת (קפד).

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא יכנס טמא בכל המקדש היא מצוה שס״ג מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.