שלא למכר מעשר בהמה אלא יאכל בירושלים

שֶׁלֹּא לִמְכֹּר מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם - שֶׁלֹּא לִמְכֹּר מַעְשַׂר בְּהֵמָה בְּשׁוּם צַד, אֶלָּא יֹאכְלוּהוּ בְּעָלָיו אוֹ מִי שֶׁיִּרְצוּ הֵם בִּירוּשָׁלַיִם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר כָּאן בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה (ויקרא כז לג) לֹא יִגָּאֵל. וְאָמְרוּ בַּסִּפְרָא (יג ד), בְּמַעֲשֵׂר הוּא אוֹמֵר לֹא יִגָּאֵל, אֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט וְלֹא תָּמִים וְלֹא בַּעַל מוּם. וּלְשׁוֹן גְּאֻלָּה יְשַׁמֵּשׁ כָּאן בִּלְשׁוֹן מְכִירָה, לְפִי שֶׁהַגְּאֻלָּה מֵעֵין מְכִירָה הִיא, שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן דָּמִים וְלוֹקֵחַ קַרְקַע.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוַת מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן (מצוה שס), וּמִן הַטַּעַם הַהוּא שֶׁתִּרְאֶה שָׁם נִצְטַוִּינוּ שֶׁלֹּא לִמְכֹּר הַמַּעֲשֵׂר בְּשׁוּם צַד, אֶלָּא יֵאָכֵל עַל כָּל פָּנִים בִּירוּשָׁלַיִם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים נו ב), שֶׁמַּעְשַׂר בְּהֵמָה הָיָה נֶאֱכָל כֻּלּוֹ לַבְּעָלִים בִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵין לַכֹּהֲנִים בָּהֶם כְּלוּם, אֲבָל הָיָה נִשְׁחָט בָּעֲזָרָה וּמַקְרִיבִין אֵמוּרָיו וְזוֹרְקִין דָּמוֹ זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְּסוֹד. וְאִם נָפַל בּוֹ מוּם נֶאֱכָל בְּכָל מָקוֹם. אֲבָל אָסְרוּ חֲכָמִים לְמָכְרוֹ בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ הוּא בַּעַל מוּם, וַאֲפִלּוּ שָׁחוּט אָסוּר לְמָכְרוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְכְּרֶנּוּ חַי (בכורות לא ב), וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ שֶׁאֵין שׁוֹקְלִין מִמֶּנּוּ מָנָה כְּנֶגֶד מָנָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹכֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּבָר זֶה הֻתַּר לַעֲשׂוֹת אֲפִילּוּ בִּבְכוֹר תָּמִים, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם א), כֹּהֲנִים שֶׁנִּמְנוּ עַל הַבְּכוֹר מֻתָּרִין לִשְׁקֹל מָנָה כְּנֶגֶד מָנָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁמַּעְשַׂר בְּהֵמָה שֶׁנִּשְׁחַט מֻתָּר לִמְכֹּר חֶלְבּוֹ וְגִידָיו וְעוֹרוֹ וְעַצְמוֹתָיו, שֶׁלֹּא אָסְרוּ לִמְכֹּר אֶלָּא בְּשָׂרוֹ בִּלְבַד, וְאִם הָיוּ הָעֲצָמוֹת יְקָרִים וְהִבְלִיעַ דְּמֵי הַבָּשָׂר בַּעֲצָמוֹת מֻתָּר. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בכורות ו ה), שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהַמּוֹכֵר מַעֲשֵׂר לֹא קָנָה לוֹקֵחַ, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו הַמּוֹכֵר, לְפִי שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ מוֹכֵר חֶרְמֵי כֹּהֲנִים שֶׁלֹּא קָנָה לוֹקֵחַ, וּכְמוֹ מוֹכֵר יְפַת תֹּאַר שֶׁלֹּא קָנָה לוֹקֵחַ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ, עַד כָּאן. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה, יִתְבָּאֲרוּ בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת וּבְמַסֶּכֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּתְחִלָּתָהּ.

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, יִשְׂרְאֵלִים וְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲכָמִים אָסְרוּ לְעַשֵּׂר בְּהֵמָה בַּזְּמַן הַזֶּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאכְלוּם תְּמִימִים, וְיִהְיֶה בַּדָּבָר אִסּוּר כָּרֵת שֶׁהוּא שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בַּחוּץ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, אַף עַל פִּי כֵן מִי שֶׁעָבַר וְעִשֵּׂר בַּזְּמַן הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר, וְאִם יִמְכְּרֶנּוּ בְּשׁוּם צַד יַעֲבֹר עָלָיו בַּלָּאו הַזֶּה שֶׁהוּא לֹא יִגָּאֵל, אֲבָל אֵין לוֹקִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּסָמוּךְ בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּתְהִלָּה לָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא סִיַּמְנוּ סֵפֶר וַיִּקְרָא.