מצוה ל״ה · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא לגלות ערות אשת איש

ספר החינוך

שלא לגלות ערות אשת איש

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ - שֶׁלֹּא לָבֹא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ יג) לֹא תִּנְאָף. וּבָא הַפֵּרוּשׁ שֶׁלְּשׁוֹן נִאוּף סְתָם מַשְׁמַע בְּאֵשֶׁת אִישׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל (רש"י עה"ת שם) אֵין נִאוּף אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אִישׁ. וְנִכְפַּל זֶה הַלָּאו בְּסֵדֶר אַחֲרֵי מוֹת שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּפֵרוּשׁ (ויקרא יח כ) וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ וכו'.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר חָפֵץ הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא רָצָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל עוֹלָמוֹ עוֹשִׂין פֵּרוֹתֵיהֶן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְמִינֵהוּ וְלֹא שֶׁיִּתְעָרְבוּ מִין בְּמִין אַחֵר. וְכֵן רָצָה שֶׁיִּהְיֶה זֶרַע הָאֲנָשִׁים יָדוּעַ שֶׁל מִי הוּא וְלֹא יִתְעָרְבוּ זֶה עִם זֶה. וְעוֹד יִמָּצְאוּ כַּמָּה הֶפְסֵדִין בַּנִּאוּף שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה לְבַטֵּל כַּמָּה מִמִּצְוֹת הָאֵל עָלֵינוּ שֶׁצִּוָּנוּ בְּכִבּוּד הָאָבוֹת וְלֹא יֻכְּרוּ לַבָּנִים עִם הַנִּאוּף. וְעוֹד יִהְיֶה כִּשָּׁלוֹן בְּמָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא לָבֹא עַל הָאָחוֹת וְעַל הַרְבֵּה נָשִׁים, וְהַכֹּל יֵעָקֵר בְּסִבַּת הַנִּאוּף, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בְּנֵי אָדָם קְרוֹבוֹתֵיהֶן, וְיֵשׁ צַד גֶּזֶל שֶׁהוּא דָּבָר בָּרוּר שֶׁהַשֵּׂכֶל מַרְחִיקוֹ, גַּם כִּי סִבָּה לְאִבּוּד נְפָשׁוֹת, כִּי יָדוּעַ הַרְבֵּה בְּטֶבַע בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּקַנְּאִין עַל נִאוּף בַּת זוּגָם עִם אֲחֵרִים וְיוֹרְדִין עִם הַנּוֹאֵף עַד לְחַיָּיו, וְכַמָּה תַּקָּלוֹת מִלְּבַד אֵלֶּה.

דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן הַרְחָקַת הָעִנְיָן שֶׁלֹּא לְהִתְיַחֵד עִמָּהֶן, וּמִשְׁפַּט הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת גַּם כֵּן שֶׁגַּם הִיא בָּאִסּוּר וּבַדִּין, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין וּבִמְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא (ה' איסורי ביאה פ"ו). וְשָׁם בְּסַנְהֶדְרִין (נא, א) מִתְבָּאֵר שֶׁהַנּוֹאֵף עִם אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה שְׁנֵיהֶם בְּחֶנֶק. וְהַנּוֹאֵף עִם נַעֲרָה מְאֹרָסָה שְׁנֵיהֶם בִּסְקִילָה, וְעִם בַּת כֹּהֵן הִיא תִּשָּׂרֵף וְהוּא יֵחָנֵק. וְאִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ הוּא מִן הַמִּצְוֹת שֶׁהֵן עַל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם בִּכְלָל בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין גּוֹי. אֲבָל יֵשׁ חִלּוּק קְצָת בָּעִנְיָן, שֶׁאֵין אִישׁוּת לַגּוֹי אֶלָּא עַל יְדֵי בְּעִילָה וְיִשְׂרָאֵל קוֹנֶה אוֹתָהּ בְּקִדּוּשִׁין (שם נז, ב).

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא לגלות ערות אשת איש היא מצוה ל״ה מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.