שלא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח - שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג ח) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ וְכָל עִנְיָנָהּ, כָּתוּב בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת (מצוה רחצ) דְּהַיְנוּ יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. וְאוּלָם רָאוּי שֶׁאֲבָאֵר לְךָ בְּנִי כָּאן, עִנְיַן שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים בְּכָל מוֹעֵד וּמוֹעֵד, וְתוֹרָתֵנוּ לֹא חִיְּבַתְנוּ כִּי אִם בְּיוֹם טוֹב אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּכָּתוּב מְפֹרָשׂ בְּפֶסַח בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכֵן בַּעֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְסֻכּוֹת.

וְהָאֱמֶת כִּי הָעִנְיָן הוּא עַכְשָׁו מִנְהָג לְבַד לֹא חִיּוּב אַחֵר, רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ הַיּוֹם מִפְּנֵי הַסָּפֵק, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל בְּקִיאִין עַכְשָׁו בִּקְבִיעַת הֶחֳדָשִׁים וְיוֹדְעִים יוֹם הַמּוֹעֵד מְכֻוָּן עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן הַמְּקֻבָּל בְּיָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה בְּמִצְוָה ד. וְנִקְבַּע הַמִּנְהָג מִפְּנֵי שֶׁמִּתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים סְמוּכִים בָּאָרֶץ הָיוּ קוֹבְעִין הַחֹדֶשׁ עַל פִּי הָרְאִיָּה כְּמִצְוַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם; וְעַל כֵּן, כָּל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל הָרְחוֹקִים מִן הַמָּקוֹם הַנִּבְחָר שֶׁהֻקְבַּע שָׁם שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין שְׁלוּחִים לְהַגִּיעַ שָׁם לְהוֹדִיעָם יוֹם הַקָּבוּעַ הָיָה לָהֶם סָפֵק בְּאֵיזֶה יוֹם קָבְעוּ הַחֹדֶשׁ, אִם בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים אוֹ בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְהָיוּ עוֹשִׂים הַמּוֹעֵד שְׁנֵי יָמִים מִפְּנֵי סָפֵק זֶה. וְאוּלָם לֹא הָיָה סָפֵק לָהֶם לְעוֹלָם בְּיוֹתֵר מִיּוֹם אֶחָד, לְפִי שֶׁלְּעוֹלָם הָיוּ קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים אוֹ בִּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, בֵּין בְּעֵדִים בֵּין שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, כִּי יָדוּעַ הַדָּבָר וּבָרוּר שֶׁאֵין חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה מִתְאַחֵר יוֹתֵר, וְעַל כֵּן, בֵּין יָבוֹאוּ עֵדִים אוֹ לֹא יָבוֹאוּ, הָיוּ קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד. וּמִפְּנֵי הַסָּפֵק הַזֶּה (ביצה ד, ב) שֶׁיֵּשׁ לָרְחוֹקִים מִירוּשָׁלַיִם, קָבְעוּ לָהֶם בַּתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים יוֹם טוֹב, וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נב א) תִּקְּנוּ גַּם עַכְשָׁו לָרְחוֹקִים מִן הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים כְּדָת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בַּזְּמַן הַהוּא, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּקִיאִים בְּקִבּוּעַ הַחֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, אֲבָל הַקְּרוֹבִים וְכָל שֶׁכֵּן הַדָּרִים בָּאָרֶץ מַמָּשׁ אֵין רָאוּי שֶׁיַּעֲשׂוּ כִּי אִם יוֹם אֶחָד כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מֵעוֹלָם, וְכֵן נָהֲגוּ לְפִי מָה שֶׁשָּׁמַעְנוּ.

וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַדָּבָר הוּא תַּקָּנַת חֲכָמִים לֹא סָפֵק, אָמְרוּ מִן הַמְפָרְשִׁים שֶׁלֹּא נֹאמַר עַכְשָׁו בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלִיּוֹת נוֹלְדָה בָּזֶה מֻתֶּרֶת בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּגְּמָרָא (ביצה ד ב) דְּבִזְמַן שֶׁהָיָה הַדָּבָר סָפֵק הָיוּ אוֹמְרִים כֵּן, אֲבָל עַכְשָׁו, מִכֵּיוָן שֶׁמִּתַּקָּנַת חֲכָמִים הוּא וְלֹא מִתּוֹרַת סָפֵק כְּלָל לֹא נֹאמַר כֵּן, אֶלָּא דִּינָם כִּקְדֻשָּׁה אַחַת. וּמֵהֶם שֶׁאָמְרוּ דְּמֵחֲמַת הַסָּפֵק הָרִאשׁוֹן תִּקְּנוּם חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְלֹא נַחְמִיר בָּהֶם יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה. וְעוֹד דְּכִי אִתְּמַר בַּגְּמָרָא (שם) נוֹלְדָה בָּזֶה מֻתֶּרֶת בָּזֶה, כְּבָר הָיָה בָּטֵל הַקִּבּוּעַ עַל פִּי הָרְאִיָּה לְפִי הַדּוֹמֶה וְכֵן נָהֲגוּ הַיּוֹם. וְכָל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ דַּוְקָא בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה, חוּץ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּאִלּוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכָל מָקוֹם כִּקְדֻשָּׁה אַחַת הִיא, וְנוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה, מִפְּנֵי שֶׁגַּם בְּבֵית הַוַּעַד הָיוּ עוֹשִׂים אוֹתוֹ לִפְעָמִים שְׁנֵי יָמִים יוֹם טוֹב שֶׁלֹּא מִתּוֹרַת סָפֵק, וּכְגוֹן שֶׁבָּאוּ הָעֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה שֶׁנּוֹהֲגִים אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ, וּמִכָּל מָקוֹם גַּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתַּקָּנַת חֲכָמִים הוּא הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים בְּכָל מָקוֹם, אַחַר שֶׁאָנוּ בְּקִיאִין בְּקִבּוּעָא דְּיַרְחָא (רמב"ם קידוש החודש ה יב).