מצות הקרבן שיהיה משמנה ימים ולמעלה

מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה - שֶׁיִּהְיֶה כָּל קָרְבָּן שֶׁנַּקְרִיב מִן הַבְּהֵמָה מִבֶּן שְׁמֹנַת יָמִים וָמָעְלָה, לֹא פָּחוֹת מִזֶּה, וְזֹאת הִיא מִצְוַת מְחֻסַּר זְמַן בְּגוּפוֹ, וְהַמִּקְרָא הַמַּזְהִירֵנוּ בְּזֶה הוּא שֶׁכָּתוּב (ויקרא כב כז) שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה. וְדִבְרֵי הַתּוֹרָה נוֹטָרִיקוֹן הֵם, וּמוֹרֶה הַכָּתוּב, שֶׁקֹּדֶם לָכֵן לֹא יֵרָצֶה הַקָּרְבָּן, וְזֶה וְכַיּוֹצֵא בוֹ יִקְרְאוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. וּלְפִיכָךְ אֵין לוֹקִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּחֻלִּין פֶּרֶק אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם (פ, ב) לְעִנְיַן מַלְקוּת הַנַּח לַמְחֻסַּר זְמַן שֶׁהַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּן עַל צַד הַפְּשָׁט, כִּי בְּכֹחַ הַפְּעֻלָּה, יִתְעוֹרֵר הָאָדָם לְהַכְשִׁיר מַעֲשֵׂהוּ, וְלָכֵן נִצְטַוָּה לִהְיוֹת פְּעֻלַּת הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶן הֶכְשֵׁר הַמַּעֲשֶׂה שְׁלֵמָה בְּכָל כֹּחוֹ. וּמִשְּׁלֵמוּת הַקָּרְבָּן, שֶׁיִּהְיֶה מִבֶּן שְׁמֹנַת יָמִים וָהָלְאָה כִּי קֹדֶם לָכֵן, אֵינֶנּוּ רָאוּי לְכָל דָּבָר וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אוֹתוֹ לְאָכְלָהּ לִסְחוֹרָה וְלִתְשׁוּרָה.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם כב א), שֶׁתּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְקָרְבָּן כְּמוֹ בְּהֵמָה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ, וְכֵן בְּנֵי יוֹנָה גְּדוֹלִים הַרְבֵּה אֲסוּרִים. וְהַטַּעַם בָּהֶם, שֶׁהַגַּדְלוּת בָּהֶן נֶחְשָׁב כְּמוּם, וְדֶרֶךְ כְּלָל אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּשְׁנָה (שם), בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, שֶׁתְּחִלַּת הַצִּהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, פָּסוּל, לְפִי שֶׁהוּא גַּדְלוּת בְּיוֹנִים וְקַטְנוּת לְתוֹרִים. וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה הַמִּקְרָא (שם לח, ב) כִּי יִוָּלֵד פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן, שֶׁפָּסוּל לְקָרְבָּן, תַּחַת אִמּוֹ פְּרָט לְיָתוֹם, כְּלוֹמַר שֶׁנּוֹלַד אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה אִמּוֹ. וּמִן הַדּוֹמֶה, שֶׁבְּכָל זֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁאֵין הַשְּׁלֵמוּת בָּהֶן כְּמוֹ בַּנּוֹלָדִים כְּדַרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּכְבָר כָּתַבְתִּי (מצוה רפו) כִּי הַחִיּוּב לִהְיוֹת הַקָּרְבָּן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת מִכָּל צַד. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מִתְבָּאֲרִים בַּסִּפְרָא וְסוֹף מַסֶּכֶת זְבָחִים [פ"ג מ"ה איה"מ].

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה, כִּי לָהֶם מִצְוַת הַקָּרְבָּן וְעַל יָדָם יִתְקָרְבוּ, וְהֵם הֻזְהֲרוּ מִן הַדּוֹמֶה בָּעִנְיָן, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, רָאִיתִי לָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכָּתַב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ מְחֻסַּר זְמַן הֲרֵי זֶה כְּמַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם עוֹבֵר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, עַד כָּאן. נִרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁהוּא סוֹבֵר, שֶׁחִיּוּב מִצְוָה זוֹ אַף עַל הַיִּשְׂרָאֵל הַמַּקְדִּישׁ אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר לְדַעְתּוֹ שֶׁחִיּוּב מִצְוָה זוֹ בֵּין בְּכֹהֲנִים בֵּין בְּיִשְׂרְאֵלִים וּבִזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְהִקְרִיב מְחֻסַּר זְמַן אוֹ הִקְדִּישׁוֹ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּטֵּל עֲשֵׂה, אֲבָל אֵינוֹ לוֹקֶה, לְפִי שֶׁהוּא לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.