שלא להשתחות לעבודה זרה

שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה - שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, וַעֲבוֹדָה זָרָה הִיא כָּל שֶׁיַּעֲבֹד זוּלָתִי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ה) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם. וְאֵין פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה עַל מְנָת לַעֲבֹד שֶׁנִּלְמַד מִמֶּנּוּ שֶׁהִשְׁתַּחֲוָאָה לְבַד, שֶׁלֹּא לְכַוָּנַת עֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא יְהֵא אָסוּר, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם אַחֵר נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שם לד יד) כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, שֶׁאָסְרָה הַהִשְׁתַּחֲוָאָה לְבַד בְּשׁוּם צַד. וְאָמְנָם סָמַךְ אֵלֶיהָ וְלֹא תָּעָבְדֵם לוֹמַר, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָאָה הִיא אַחַת מִדַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה. וְלָמַדְנוּ מִכָּאן עִם סִיּוּעַ כְּתוּבִים אֲחֵרִים שֶׁאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הֵן שֶׁהִקְפִּידָה הַתּוֹרָה בָּהֶן בְּכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן, וְאַחַת מֵהֶן הִשְׁתַּחֲוָאָה.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ. דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן מַה הִיא הִשְׁתַּחֲוָאָה, אִם בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁיִּכְבֹּשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע (הוריות ד, א) וְהַרְחָקַת הָעִנְיָן, כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאִם יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ אוֹ נִתְפַּזְּרוּ לוֹ מָעוֹת בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין רַשַּׁאי לָשׁוּחַ וְלִטְּלָם מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (שם יב, א)

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְהִשְׁתַּחֲוָה לְשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, אוֹ זִבַּח וְקִטֵּר וְנִסֵּךְ, אוֹ זָרַק בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, וּבְעֵדִים נִסְקָל, וּבְשׁוֹגֵג חַיָּב חַטָּאת. וּבֵאוּר מִשְׁפְּטֵי הָעֹנֶשׁ בְּפֶרֶק ז' מִסַּנְהֶדְרִין.