מצות כהן גדול לשא נערה בתולה

מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְּתוּלָה - שֶׁיִּשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל נַעֲרָה בְּתוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא יג) וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. וְהָרְאָיָה שֶׁזֶּה נֶחְשָׁב מִכְּלַל מִצְוֹת עֲשֵׂה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל, א): עוֹשֶׂה הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַמְזֵר אֲפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וּבֵאֲרוּ זֶה, כְּשֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל בָּא עַל אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו בַּעֲשֵׂה, שֶׁהָעִקָּר הוּא אֶצְלֵנוּ, לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. וְעוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות יא, ב) מֻזְהָר עַל הָאַלְמָנָה, וּמְצֻוֶּה עַל הַבְּתוּלָה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁהָעִקָּר הַטּוֹב שֶׁבָּאָדָם הוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַחְשֶׁבֶת טָהֳרָה וּנְקִיּוּת, כִּי אַחֲרֵי הַמַּחְשָׁבוֹת יִמָּשֵׁךְ מַעֲשֵׂה הַגּוּפוֹת, עַל כֵּן רָאוּי לוֹ לַמְּשָׁרֵת הַגָּדוֹל לְהִדָּבֵק בְּאִשָּׁה שֶׁלֹּא קָבְעָה מַחְשַׁבְתָּהּ בְּאִישׁ אַחֵר זוּלָתִי בּוֹ שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִהְיֶה הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנָּה טָהוֹר וְנָקִי רָאוּי לַעֲבֹד בִּקְדֻשָּׁה. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר וּמִי יוֹדֵעַ אִם גַּם הַבְּתוּלָה קָבְעָה מַחְשַׁבְתָּהּ בְּאִישׁ זוּלָתִי בּוֹ וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בְּאַחֵר, הַתְּשׁוּבָה בָּזֶה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָצְאָה מַחְשַׁבְתָּהּ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֵינָהּ נִפְסֶלֶת, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁנִּבְעֲלָה נִפְסְלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות נט, א), דְּמִשֶּׁתִּבְגַּר אֲסוּרָה עָלָיו, הָעִנְיָן הוּא, דְּמִכֵּיוָן שֶׁהִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, יֵצֶר מַחֲשֶׁבֶת לִבָּהּ רַק רַע, וְאוּלַי קָבְעָה מַחְשַׁבְתָּהּ בְּאָדָם אַחֵר, וּמַחְשַׁבְתָּהּ רָעָה מִכֵּיוָן שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, נֶחְשֶׁבֶת לָהּ כְּמַעֲשֶׂה. וְכֵן מִזֶּה הַטַּעַם אָמְרוּ גַּם כֵּן (שם), שֶׁאִם נִתְאַלְמְנָה מִן הָאֵרוּסִין, אֲפִילּוּ בְּעוֹדָהּ קְטַנָּה, אֲסוּרָה הִיא לְכֹהֵן, דְּמִכֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ מַעֲשֵׂה הַקִּדּוּשִׁין, כְּבָר קָבְעָה מַחְשַׁבְתָּהּ בְּאִישׁ אַחֵר מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂה הָאֵרוּסִין וְנִפְסְלָה, דְּמַעֲשֶׂה פּוֹסֵל אֲפִילּוּ בִּקְטַנּוֹת, וּמַחְשָׁבָה בִּגְדוֹלוֹת, וְכֵן אָמְרוּ (שם), שֶׁאִם נִבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ גַּם כֵּן פְּסוּלָה, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה רַב, אַף עַל פִּי שֶׁבְּתוּלֶיהָ קַיָּמִין. וְכֵן אָמְרוּ (שם) שֶׁאַף מֻכַּת עֵץ פְּסוּלָה, וְהַטַּעַם בָּהּ לְפִי הַדּוֹמֶה לְפִי שֶׁאֵינָהּ קוֹבַעַת עוֹד מַחְשַׁבְתָּהּ הַרְבֵּה בְּכֹהֵן גָּדוֹל, דְּמִכֵּיוָן שֶׁנֶּאֶבְדוּ בְּתוּלֶיהָ אֵינָהּ כּוֹרֶתֶת בְּרִית חָזָק לְעוֹלָם לְאִישׁ, וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כב, ב) כִּי אֵין אִשָּׁה כּוֹרֶתֶת בְּרִית אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי, וַהֲרֵי זוֹ לֹא עֲשָׂאָהּ שׁוּם אָדָם כְּלִי, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא הֶחְמִירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאֵלּוּ הַרְבֵּה, וְאָמְרוּ (יבמות ס, א) שֶׁאִם נָשָׂא בּוֹגֶרֶת אוֹ מֻכַּת עֵץ דִּיעֲבַד יְקַיֵּם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות יב, ב) שֶׁאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אוֹ הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים, וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל הָעוֹבֵד אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמִּנּוּהוּ וְעָבַר, וְכֵן כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה כֻּלָּם מְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין בָּאַלְמָנָה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ (יבמות נח, ב) שֶׁאֲפִלּוּ אֵרֵס הַקְּטַנָּה וּבָגְרָה תַּחְתָּיו קֹדֶם נִשּׂוּאִין הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס, וְאִם כָּנַס אֵינוֹ מוֹצִיא, וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם נט, א) שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים בְּיַחַד לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח, דַּוְקָא אִשָּׁה אַחַת, אֲבָל לֹא שְׁתַּיִם, וּמָה שֶׁאָמְרוּ (שם סא, א), שֶׁאִם כָּנַס הָאַלְמָנָה בְּעוֹדוֹ הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָה, וַאֲפִילּוּ אֵרְסָה קֹדֶם שֶׁנִּתְמַנָּה כֹּהֵן גָּדוֹל כּוֹנְסָהּ לְאַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי מִיְּבָמוֹת וּבִמְקוֹמוֹת מִכְּתֻבּוֹת וְקִדּוּשִׁין [ה' איסורי ביאה פי"ז].

וְנוֹהֵג בָּאָרֶץ בִּזְמַן הַבַּיִת וְהָעֲבוֹדָה, כִּי אָז יִתְמַנֶּה הַכֹּהֵן גָּדוֹל, לֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֹהֵן גָּדוֹל הָעוֹבֵר עַל זֶה וְנָשָׂא בְּעֻלַת אִישׁ שֶׁאֵינָהּ לֹא אַלְמָנָה וְלֹא גְּרוּשָׁה בִּטֵּל עֲשֵׂה וּמוֹצִיאָהּ בְּגֵט.