מצוה רס״ב · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא ללכת בחקת הגוים

ספר החינוך

שלא ללכת בחקת הגוים

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקֹּת הַגּוֹיִם - שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקֹּת הָאֱמוֹרִי וְכֵן בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ כג) וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר הַגּוֹיִם, כִּי הָעִנְיָן מִפְּנֵי שֶׁהֵם סָרִים מֵאַחֲרֵי הַשֵּׁם וְעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה. וְעִנְיַן הַמִּצְוָה הוּא שֶׁלֹּא נִתְנַהֵג כָּהֶם בְּמַלְבּוּשֵׁינוּ וְעִנְיָנֵנוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּסִּפְרָא (יג ח) וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵּלֵכוּ, שֶׁלֹּא תֵּלְכוּ בַּנִּמּוּסוֹת שֶׁלָּהֶם, בִּדְבָרִים הַחֲקוּקִים לָהֶם, כְּגוֹן טִיטָרְאוֹת וְקִרְקְסָאוֹת וְהָאַסְטְרִיָאוֹת, וְכָל אֵלּוּ הֵם מִינֵי שְׂחוֹק שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בְּקִבּוּצֵיהֶם כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין לַעֲשׂוֹת שִׁגְעוֹנוֹת וּזְנוּת וַעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים. וְאָמְרוּ שָׁם (עי' שבת סז א) בְּחֻקֹּת הַגּוֹי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵלּוּ דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר שֶׁלֹּא תְּגַדֵּל צִיצִת הָרֹאשׁ כָּהֵם וְלֹא תְּסַפֵּר קוֹמֵי, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ מִן הַצְּדָדִין וְיַנִּיחַ שֵׂעָר בָּאֶמְצַע, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא בְּלוֹרִית. וְנִכְפָּל זֶה הַלָּאו בְּמָקוֹם אַחֵר בְּמִלּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב ל) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (ראה שם) הִשָּׁמֶר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, פֶּן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם שֶׁמָּא תִּדַּמֶּה לָהֶם וְתַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם וְיִהְיוּ לְךָ לְמוֹקֵשׁ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִים בְּאַרְגָּמָן, אֲנִי אֵצֵא בְּאַרְגָּמָן הוֹאִיל וְהֵם יוֹצְאִין בִּכְלוּסִין אֲנִי אֵצֵא בִּכְלוּסִין וְהוּא מִין מִמִּינֵי כְּלֵי זַיִן הַפָּרָשִׁים. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי הַנְּבוּאָה (בצפניה א ח) וְעָל כָּל הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם וּלְגַנּוֹת כָּל הַנְהָגוֹתֵיהֶם וַאֲפִלּוּ בְּמַלְבּוּשׁ.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כָּתַבְנוּ קְצָתָם, וְהֵבִיאוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵאֵלּוּ קְצָת עִם יֶתֶר פְּרָטֶיהָ פֶּרֶק שְׁבִיעִי מִשַּׁבָּת וּבְתוֹסֶפְתָּא דְּשַׁבָּת (פ"ח) [י"ד סימן קע"ז].

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה דָּבָר מֵאֵלּוּ שֶׁזָּכַרְנוּ לְהִדַּמּוֹת אֲלֵיהֶם חַיָּב מַלְקוּת. וְהַמִּתְרַחֵק מִכָּל הַנְהָגוֹתֵיהֶם וּמִכָּל נִמּוּסֵיהֶם וְיָשִׂים כָּל לִבּוֹ וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְמִצְוֹתָיו הַיְּקָרוֹת נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ (תהלים כה יג).

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא ללכת בחקת הגוים היא מצוה רס״ב מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.