מצות כבוד חכמים

מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים - לְכַבֵּד הַחֲכָמִים וְלָקוּם מִפְּנֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט לב) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: מִן קָדַם דְּסָבַר בְּאוֹרָיְתָא תָּקוּם. וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לב, ב) אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה, וְזֶה שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב הֶחָכָם בִּלְשׁוֹן זָקֵן, הַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהַבָּחוּר הֶחָכָם רָאָה בְּחָכְמָתוֹ מַה שֶּׁרָאָה הַזָּקֵן בְּרֹב שָׁנָיו.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְפִי שֶׁעִקַּר הֱיוֹת אָדָם נִבְרָא בָּעוֹלָם הוּא מִפְּנֵי הַחָכְמָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר בּוֹרְאוֹ, עַל כֵּן רָאוּי לִבְנֵי אָדָם לְכַבֵּד מִי שֶׁהִשִּׂיג אוֹתָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ הָאֲחֵרִים עָלֶיהָ. וּמִזֶּה הַשֹּׁרֶשׁ פֵּרֵשׁ אִיסִי בֶּן יְהוּדָה בַּגְּמָרָא בְּקִדּוּשִׁין שֶׁאֲפִלּוּ זָקֵן אַשְׁמַאי, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חָכָם, הוּא בִּכְלַל הַמִּצְוָה שֶׁרָאוּי לְכַבְּדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּרֹב שָׁנָיו רָאָה וְהֵבִין קְצָת בְּמַעֲשֵׂי הַשֵּׁם וְנִפְלְאוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ כָּךְ רָאוּי לְכָבוֹד, וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן שָׁם בְּקִדּוּשִׁין הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין פה, א) בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּעַל עֲבֵרוֹת, שֶׁאִם כֵּן מָנַע עַצְמוֹ מִכָּבוֹד.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם חַיָּב בִּכְבוֹד הֶחָכָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ הֶחָכָם חַיָּב בִּכְבוֹד הֶחָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ לג, א) תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל עוֹמְדִים זֶה מִפְּנֵי זֶה. וּמָה שֶׁבֵּאֲרוּ גַּם כֵּן כִּי בִּכְבוֹד הָרַב עַל הַתַּלְמִיד יֵשׁ תּוֹסֶפֶת גָּדוֹל עַל הַכָּבוֹד שֶׁחַיָּב לְכָל חָכָם אַחֵר, וְהִפְלִיגוּ בָּזֶה עַד שֶׁאָמְרוּ (אבות דטו) מוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם. וּבְבֵאוּר אָמְרוּ אָבִיו וְרַבּוֹ, רַבּוֹ קוֹדֵם בְּכִבּוּד וּבַאֲבֵדָה וּבְמַשָּׂא וּבְשִׁבְיָה, אֲבָל אִם הָיָה אָבִיו חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁקוּל כְּרַבּוֹ אָבִיו קוֹדֵם. וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קי, א) אָמְרוּ כָּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו ט) בְּהַצּוֹתָם עַל יְיָ. וְשָׁם הֶאֱרִיכוּ בָּעִנְיָן הַרְבֵּה.

וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לא, ב), בְּמוֹרָאַת רַבּוֹ, שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יַכְרִיעַ דְּבָרָיו וְלֹא יִסְתֹּר דְּבָרָיו וְלֹא יוֹרֶה בְּפָנָיו לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עִמּוֹ אָסוּר לְהוֹרוֹת, וְאִם רָאָהוּ עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, כֵּיצַד יִמְנָעֶנּוּ? וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין רַבּוֹ מֻבְהָק, כְּלוֹמַר שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ מִמֶּנּוּ, לְרַבּוֹ שֶׁאֵין רֹב חָכְמָתוֹ מִמֶּנּוּ, וּמֵאֵימָתַי חַיָּב לַעֲמֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ וּמִפְּנֵי חָכָם אַחֵר, וּבְאֵי זֶה מָקוֹם וּבְאֵי זֶה עִנְיָן פָּטוּר מִן הַקִּימָה. וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה בְּקִדּוּשִׁין פֶּרֶק רִאשׁוֹן וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים [יו"ד סי' רמד].

וְכֵן מִדִּינֵי הַמִּצְוָה הָעִנְיָנִים שֶׁפְּטוּרִין מֵהֶן הַחֲכָמִים מִצַּד כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם, כְּגוֹן בִּנְיָנִים וַחֲפִירוֹת הַמְּדִינָה וְכַיֹּצֵא בָּהֶן, וְכֵן הַמִּסִּין שֶׁמַּטִּילִין הַמְּלָכִים עַל אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, בֵּין מַס שֶׁהוּא קָצוּב עַל כָּל בְּנֵי הָעִיר יַחַד אוֹ שֶׁהוּא קָצוּב עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ אוֹ שֶׁאֵינוֹ קָצוּב כְּלָל, מִכָּל זֶה הֵם פְּטוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ח י) גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וַיָּחֵלּוּ מְעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ וְשָׂרִים.

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ בִּטֵּל עֲשֵׂה וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל, לְמַעַן כִּי זֶה יְסוֹד חָזָק בַּדָּת.