שלא לכלות פאת הכרם

שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת פְּאַת הַכֶּרֶם - שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת כָּל פֵּרוֹת הַכֶּרֶם בְּעֵת הַבָּצִיר, אֲבָל יַנִּיחַ מֵהֶם פֵּאָה לָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט י) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וְזֶהוּ פְּאַת הַכֶּרֶם, כֵּן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְעוֹד אָמַר כִּי מָה שֶׁכָּתוּב (דברים כד כ) לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ בְּזֵיתִים, יוֹרֶה גַּם כֵּן עַל פְּאַת הַזַּיִת, כִּי פְּאַת הַזֵּיתִים נִקְרָאִים פֹּארוֹת, וּפְאַת הַכֶּרֶם עוֹלֵלוֹת. וּמִשְּׁנֵיהֶם נִלְמַד לְכָל הָאִילָנוֹת. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בהקדמתו לפרטי המצוות) הִשִּׂיג עָלָיו בָּזֶה וְאָמַר, כִּי כֻּלּוֹ טָעוּת, וְאָמַר כִּי לָאו דִּוְכַרְמְךָ מְיֻחָד דַּוְקָא בְּכֶרֶם, וְהוּא שֶׁנַּנִּיחַ בָּהּ כָּל הָעֲנָבִים הַקְּטַנִּים שֶׁאֵין לָהֶם כָּתֵף וְנָטֵף, וּפֵרוּשׁ כָּתֵף פְּסִיגִין (אשכולות) זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, נָטֵף, תְּלוּיוֹת כֻּלָּן וְיוֹרְדוֹת. וְנִמְצָא לְפִי זֶה שֶׁעוֹלֵלוֹת הֵן הָעֲנָבִים הַקְּטַנִּים הַנִּמְצָאִים בַּכְּרָמִים לִפְעָמִים, הַנִּקְרָאִין בְּלַעַז גטימא"ש, וְזֶהוּ דָּבָר מוּעָט בְּוַדַּאי לְפִי הַנִּרְאֶה בַּכְּרָמִים שֶׁלָּנוּ. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פאה ז, ד) אֵיזֶהוּ עוֹלֵלוֹת? כָּל שֶׁאֵין לוֹ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף.

וּמִלְּבַד חִיּוּב זֶה שֶׁל עוֹלֵלוֹת, יֵשׁ עָלֵינוּ חִיּוּב לְהַנִּיחַ פֵּאָה. וּבִפְאַת הַכֶּרֶם לֹא בָּא עָלֶיהָ כָּתוּב מְבֹאָר אֶלָּא דְּגָמְרִינַן אַחֲרֶיךָ אַחֲרֶיךָ מִזֵּיתִים, וְכִדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא חֻלִּין (קלא, א) בְּפֵרוּשׁ אַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם הַפֶּרֶט וְהָעוֹלֵלוֹת הַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה. שְׁנַיִם שֶׁבָּאִילָן הַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה. וְגָמַר שָׁם פֵּאָה בְּכֶרֶם מִדִּכְתִיב בָּהּ (שם כא) לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ, וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: אַחֲרֶיךָ זוֹ שִׁכְחָה, כְּלוֹמַר מָה שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחֲרֶיךָ דְּהַיְנוּ שִׁכְחָה וּפֵאָה גָּמְרִינַן אַחֲרֶיךָ אַחֲרֶיךָ (שם כ) מִזֵּיתִים, דִּכְתִיב בְּזַיִת כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁלֹּא תִּטֹּל תִּפְאַרְתּוֹ מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ פֵּאָה. וְיִלְמַד הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, פֵּאָה בְּכָל הָאִילָנוֹת מִזַּיִת, שֶׁחִיֵּב הַכָּתוּב בָּהּ פֵּאָה בְּפֵרוּשׁ, וּמִכֶּרֶם שֶׁלְּמַדְנוּהוּ מִלְּשׁוֹן אַחֲרֶיךָ. וְאָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב הָעִנְיָן בְּתִקּוּן בְּחִבּוּרוֹ הַגָּדוֹל (הלכות מתנת עניים ד יז). וּמִכְּלַל מַחְלָקְתָּם זֶה אֵין לָנוּ תּוֹסֶפֶת וְגֵרוּעַ בְּחֶשְׁבּוֹן הַלָּאוִין, שֶׁאֵין הַמַּחְלֹקֶת אֶלָּא שֶׁהָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יְפָרֵשׁ לֹא תְעוֹלֵל לְפֵאָה, וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְפָרֵשׁ אוֹתוֹ לְעוֹלֵלוֹת מַמָּשׁ, וְיִלְמַד מִלְּשׁוֹן אַחֲרֶיךָ פֵּאָה בְּכֶרֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ דְּגָמְרִינַן אַחֲרֶיךָ אַחֲרֶיךָ מִזֵּיתִים. וְזֶה הַלָּאו גַּם כֵּן נִתָּק לַעֲשֵׂה, שֶׁאִם עָבַר וְכִלָּה הַכֹּל, שֶׁחַיָּב לָתֵת הָעוֹלֵלוֹת לָעֲנִיִּים [מתנות עניים פ"ד].

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה וְדִינֶיהָ. כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוַת פֵּאָה (מצוה רטז) בִּקְצָת, וְשָׁם כָּתוּב בְּאֵיזֶה מָקוֹם נוֹהֶגֶת הִיא וְכָל שְׁאָר מַתְּנוֹת עֲנִיִּים, וְשֶׁפְּרָטֵי מִצְוַת פֵּאָה מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה. וְעוֹד יֵשׁ לָנוּ לִכְתֹּב כָּאן מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פאה ז ז) בָּעוֹלֵלוֹת. שֶׁאִם הָיָה הַכֶּרֶם כֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת כֻּלּוֹ הוּא לַעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אֲפִלּוּ כֻּלָּהּ עוֹלֵלוֹת. וְאֵין הָעֲנִיִּים זוֹכִים לִקַּח הָעוֹלֵלוֹת עַד שֶׁיַּתְחִיל בַּעַל הַכֶּרֶם לִבְצֹר כַּרְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל.