מצוה קע״א · תרי"ג מצוותמצות עשה

הנהגת המצרע וכל מטמאי אדם בפריעה ופרימה

ספר החינוך

הנהגת המצרע וכל מטמאי אדם בפריעה ופרימה

ספר החינוך · המאה ה־13

הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה - שֶׁיִּתְנַהֵג הַמְּצֹרָע כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג מה) בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְכֵן כָּל שְׁאָר הַטְּמֵאִים גַּם כֵּן צְרִיכִים לְהוֹדִיעַ אֶת עַצְמָן. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (ויקרא יב ט) טְמֵא מֵת וּבוֹעֵל נִדָּה וְכָל הַמְּטַמְּאִין אֶת הָאָדָם מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. וְהַקְּרִיאָה הִיא שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ עִנְיָן שֶׁיֻּכַּר לִבְנֵי אָדָם בּוֹ שֶׁהוּא טָמֵא וְיָסוּרוּ מִמֶּנּוּ.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁיִּקַּח דִּמְיוֹן בְּנַפְשׁוֹ בְּהַרְחָקָתוֹ מִבְּנֵי אָדָם כִּי בְּסִבַּת הַחֵטְא יִרְחַק הָאָדָם מִכָּל טוּב, לְמַעַן יָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה. וְזֶהוּ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז ב) הוּא הִבְדִּיל בְּלָשׁוֹן הָרָע בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, וּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּלְפִיכָךְ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אָהֳלוֹ. וְלָכֵן רָאוּי שֶׁיִּקְרָא לְכָל אָדָם שֶׁיָּסוּרוּ מִמֶּנּוּ. וּכְלָל גָּדוֹל בְּכָל הַדְּבָרִים בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ (סוטה ח ב). וּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה לֹא יֵדָעוּהוּ רַבִּים, כִּי יַחְשְׁבוּ לְפָרֵשׁ דָּבָר זֶה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדֻגְמַת גְּמוּל בְּנֵי אָדָם, שֶׁכָּל אֶחָד יְשַׁלֵּם אֶת חֲבֵרוֹ גְּמוּל כְּפִי הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ אוֹ כְּפִי הָרָעָה, וְלֹא כֵן הָעִנְיָן אֵצֶל הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא חָלִילָה כִּי אֵין עִם הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא כִּי אִם טוֹבָה וְחֶסֶד וְרַחֲמִים לְעוֹלָם, וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה טוּבוֹ מוּכָן אֶל כָּל הָרָאוּי לְקַבְּלוֹ וְלֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל (תהלים קכא ד). וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שוטה שם) אֶצְלוֹ בָּרוּךְ הוּא בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, הַכַּוָּנָה לוֹמַר כִּי לְפִי מַעֲשֵׂה הָאָדָם אִם לְטוֹבָה אִם לְהֶפֶךְ, יִתָּכֵן לְקַבָּלַת הַגְּמוּל, כִּי לְעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁיָּשִׂים כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְיַעֲשֶׂה מַעֲשָׂיו, בְּדֻגְמָתוֹ מַמָּשׁ תִּמָּשֵׁךְ עָלָיו הַבְּרָכָה אוֹ הַהֵפֶךְ.

וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (איכה ג לג) כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ. וּכְתִיב גַּם כֵּן (תהלים ה ה) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה וְגוֹ'. כְּלוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יְחַיֵּב בְּרִיָּה מֵחֶפְצוֹ בְּחִיּוּב, כִּי הָאֵל הַטּוֹב חָפֵץ בַּטּוֹב לְעוֹלָם. אֲבָל הָאָדָם הוּא שֶׁמְּחַיֵּב אֶת עַצְמוֹ בִּנְטוֹתוֹ מִן הַיֹּשֶׁר וְיָסִיר מִגּוּפוֹ הַהֲכָנוֹת הַמַּכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ לְקַבֵּל הַטּוֹבָה. וְהַמָּשָׁל עַל זֶה, הַהֹלֵךְ עַל דֶּרֶךְ יָשָׁר וּפָנוּי מֵאֲבָנִים וּמִכָּל דָּבָר הַמַּכְשִׁיל וְיֵשׁ לַדֶּרֶךְ גֶּדֶר קוֹצִים מִכָּאן וּמִכָּאן וְעָבַר אֶחָד וְנִתְחַכֵּךְ בַּגָּדֵר וְנִכְוָה, בֶּאֱמֶת אֵין לוֹמַר עַל הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁהַשֵּׁם חָפֵץ בִּכְוִיָּתוֹ, אֲבָל הוּא הַגּוֹרֵם כִּי לֹא נִזְהַר לָלֶכֶת בְּיֹשֶׁר. וּכְמוֹ כֵן בַּעַל הַחֵטְא מִדַּת הַדִּין תְּחַיְּבֶנּוּ עַל חֶטְאוֹ עַל כָּל פָּנִים, וְאֵין לוֹמַר עָלָיו שֶׁהָאֵל הַטּוֹב יַחְפֹּץ בְּחִיּוּבוֹ, אֲבָל בְּהִמָּנַע מִמֶּנּוּ הַטּוֹב מִצַּד חֶטְאוֹ [יִמָּשֵׁךְ] יִמָּצֵא אֵלָיו הָרַע, וּכְעֵין דָּבָר זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פנ"א ג) אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה.

וּכְלָל דְּבָרֵינוּ כִּי כָּל הַמִּקְרֶה הָרַע הַמִּתְחַדֵּשׁ בָּאָדָם, הוּא פְּעֻלָּה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת בָּאָדָם בְּהַסְתָּרַת פְּנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הָאִישׁ, כְּלוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵסִיר שְׁמִירָתוֹ מֵעָלָיו מִצַּד חֶטְאוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל הָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לוֹ לְפִי הַחֵטְא, וְאָז יְצַוֶּה מַלְאָכָיו לְשָׁמְרוֹ כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לא יז) וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי וְגוֹ' (דברים לא יז). וְכָתַב חָכָם אֶחָד (כוזרי ד ג) יָדַעְנוּ כִּי הַשֵּׁם אֶחָד, וְהַשִּׁנּוּי יָבוֹא מֵהַמְּקַבְּלִים, וְהַשֵּׁם לֹא יְשַׁנֶּה מַעֲשָׂיו, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחָכְמָה.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ח ב) אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט אֶלָּא פְּרִיעָה וּפְרִימָה וְתִגְלַחַת רֹאשׁ וְצִפֳּרִים, כְּלוֹמַר שֶׁהַמֻּסְגָּר אֵינוֹ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם. וּפֵרוּשׁ פּוֹרֵעַ גִּדּוּל הַשֵּׂעָר, וּפוֹרֵם שֶׁיִּקְרַע בְּגָדָיו. וְהַטָּהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר פָּטוּר מִתִּגְלַחַת וְצִפֳּרִים, וְהַטָּהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט חַיָּב בְּתִגְלַחַת וְצִפֳּרִים, אֲבָל טֻמְאַת שְׁנֵיהֶם שָׁוָה לְכָל דָּבָר. וְעִנְיְנֵי טֻמְאָתָן בַּמֶּה וְכֵיצַד, וְאִם אֲסוּרִין בִּשְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וְאִם הֵן מֻתָּרִין לִשְׁנוֹת בְּעוֹדָן בְּטֻמְאָתָן, וְאִם אֲסוּרִין לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס, וְאִם מֻתָּרִין בִּרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְדִין הַמְּצֹרַעַת כֵּיצַד דִּינָהּ וְהַנְהָגָתָהּ, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּנְגָעִים [שם].

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ כֹּהֲנִים וַחֲכָמִים שֶׁיּוֹדְעִים הַנְּגָעִים שֶׁרְאוּיִין לְטַהֵר וּלְטַמֵּא. וְעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא עָשָׂה בְּעַצְמוֹ כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה, בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

הנהגת המצרע וכל מטמאי אדם בפריעה ופרימה היא מצוה קע״א מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות עשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.