שלא לאכל דג טמא

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא - שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא יא) מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ. וְסִימָנֵי דָּגִים כְּשֵׁרִים כְּתַבְנוּם לְמַעְלָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה (מצוה קנה) שֶׁהִיא לִבְדֹּק בְּסִימָנֵי דָּגִים שֶׁחָשַׁבְנוּ מִן הַמִּנְיָן לִכְבוֹד הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (מצוה עג) בְּעִנְיָן אִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת שֶׁהָאֵל בָּרוּךְ הוּא הִרְחִיק מֵעַמּוֹ כָּל מָה שֶׁנֶּזֶק נִמְצָא בּוֹ, הֵן בְּהֵמָה אוֹ עוֹף אוֹ דָּגִים, מִן הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ שָׁם.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה גַּם כֵּן, וְהֵם בְּחֻלִּין פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [י"ד סי, פ"ג]

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת מִדָּג טָמֵא בְּמֵזִיד, לוֹקֶה. בְּשׁוֹגֵג, פָּטוּר.