שלא לאכל בהמה וחיה טמאה

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה - שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא ד ז) אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל וְהַחֲזִיר וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן. וּמִינֵי שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא בָּא עֲלֵיהֶם לָאו בְּבֵאוּר, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה כָּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וּמַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ. נֵדַע שֶׁכָּל מָה שֶׁאֵין בּוֹ שְׁנֵי הַסִּימָנִין יַחַד הוּא נִמְנָע מִלְּאָכְלוֹ, וְזֶה לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, וְהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.

וְאָמְנָם נֶאֶסְרוּ לָנוּ גַּם כֵּן שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה מִקַּל וָחֹמֶר שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים הַחֲזִיר וְהַגָּמָל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סִימַן טָהֳרָה אֶחָד אָנוּ לוֹקִין עָלָיו קַל וָחֹמֶר שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁאֵין לָהֶן סִימַן טָהֳרָה כְּלָל, שֶׁלּוֹקִין עֲלֵיהֶן. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (שמיני ג א ב) אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה וְאֵין בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּאֲכִילָה. אֵין לִי אֶלָּא בַּעֲשֵׂה, בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וכו'. אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא וּמָה אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סִימַן טָהֳרָה הֲרֵי הֵן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן, שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין בָּהֶם סִימַן טָהֳרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן? נִמְצָא הַגָּמָל וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן וְהַחֲזִיר מִן הַכָּתוּב, וּשְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִקַּל וָחֹמֶר. וְאָמְנָם הוּא לְגִלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא, כְּלוֹמַר שֶׁקַּל וָחֹמֶר בְּזֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר בַּכָּתוּב הוּא, שֶׁאִם הִזְהִיר עַל אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן סִימָן אֶחָד שֶׁל טָהֳרָה, כָּל שֶׁכֵּן עַל שֶׁאֵין לָהֶם סִימַן טָהֳרָה כְּלָל, וְלֹא שַׁיָּךְ בְּכָאן כְּלָל לוֹמַר אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וּלְפִיכָךְ כָּל מִי שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִבְּהֵמָה טְמֵאָה מֵאֵי זֶה מִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹקֶה מִדְּאוֹרַיְתָא. וּפֵרוּשׁ מַפְרֶסֶת פַּרְסָה הוּא שֶׁפַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת. וּפֵרוּשׁ שׁוֹסַעַת שֶׁסַע כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא הַפַּרְסָה מֻבְדֶּלֶת לְגַמְרֵי מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אֲבָל אִם הָיְתָה סְדוּקָה לְמַטָּה וּמְחֻבֶּרֶת לְמַעְלָה אוֹ בְּהֵפֶךְ טְמֵאָה הִיא. וּפֵרוּשׁ מַעֲלַת גֵּרָה, שֶׁמְּקִיאָהּ הָאֹכֶל מִן הַמֵּעַיִם וּמְשִׁיבָה אוֹתוֹ לְפִיהָ לְכָתְשׁוֹ וּלְטָחֳנוֹ הָדֵק.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאַזְהָרַת טְרֵפָה בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי כָּל הַמַּאֲכָלוֹת שֶׁהִרְחִיק מֵעַמּוֹ אֲשֶׁר בָּחַר, יֵשׁ בָּהֶם נְזָקִים מְצוּיִים לַגּוּפִים שֶׁהֵם כֵּלִים לַנְּפָשׁוֹת לִפְעֹל בָּהֶם וּלְהִתְעַלּוֹת עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. וְעַל כֵּן הִרְחִיקָנוּ מֵהֶם לְמַעַן יִפְעֲלוּ הַנְּפָשׁוֹת פְּעֻלָּתָן וְלֹא יִנְעֲלוּ [דֶּלֶת] בִּפְנֵיהֶם רֹעַ מֶזֶג הַגּוּפוֹת וְטִמְטוּם הַלְּבָבוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים ע א) שֶׁלֹּא חָלַק הַכָּתוּב בִּבְהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה בֵּין בְּשָׂרָהּ לְחֶלְבָּהּ, שֶׁהַכֹּל אָסוּר. וּבְשַׂר אָדָם אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרָא הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה וְאֵינוֹ מַעֲלֶה גֵּרָה וְשׁוֹסֵעַ שֶׁסַע, אֵין בְּשָׂרוֹ בִּכְלַל אִסּוּר בְּהֵמָה טְמֵאָה לַעֲבֹר עָלָיו בְּלָאו, וּלְפִיכָךְ הָאוֹכֵל מִבְּשָׂרוֹ אוֹ שׁוֹתֶה מֵחֶלְבּוֹ, בֵּין חַי בֵּין מֵת, אֵין לוֹקִין עָלָיו, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אָסוּר הוּא בַּעֲשֵׂה, שֶׁהֲרֵי מָנָה הַכָּתוּב שִׁבְעַת מִינֵי חַיָּה וְאָמַר בָּהֶן (דברים יד ד) זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכְּלָל שֶׁכָּל שֶׁהוּא חוּץ מֵאֵלּוּ לֹא תֹּאכְלוּ, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. (משנה תורה, מאכלות אסורות ב ג) אֲבָל הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (ויקרא יא ג) שֶׁבְּשַׂר הָאָדָם אֲפִלּוּ עֲשֵׂה אֵין בּוֹ, וְהֵבִיא רְאָיָה מִמָּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות כא ב) דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם וְחֶלְבָּם, אֲפִלּוּ מִצְוַת פְּרִישָׁה אֵין בּוֹ. וְכָתַב הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דְּהוּא הַדִּין לַבָּשָׂר שֶׁמֻּתָּר כְּמוֹ הַדָּם, שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵיךְ יְהֵא מֻתָּר הַדָּם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם כד א) דָּם שֶׁל בֵּין הַשִּׁנַּיִם מוֹצְצוֹ וּבוֹלְעוֹ, וְהָא קַיְמָא לַן (בכורות ה א) כָּל הַיּוֹצֵא מִן הַטָּמֵא טָמֵא. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּשַׂר (יִשְׂרָאֵל) מֵת, אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְיֶתֶר רְאָיוֹתָיו בְּסִפְרוֹ. וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵחֻלִּין וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים [משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות פ"ב].

וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית מֵחֲלָבָהּ בְּמֵזִיד, לוֹקֶה, וּבְשׁוֹגֵג, פָּטוּר.