מצוה ק״נ · תרי"ג מצוותמצות לא תעשה

שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים

ספר החינוך

שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים

ספר החינוך · המאה ה־13

שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְּגָדִים - שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְּגָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י ו) וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ, פֵּרוּשׁ אַל תִּקְרְעוּ בִּגְדֵיכֶם. וְנִכְפְּלָה מְנִיעָה זֹאת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שם כב י) וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם. וְכָפַל הַמְּנִיעָה בּוֹ מִפְּנֵי תּוֹסֶפֶת דָּבָר שֶׁבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לִקְרֹעַ עַל מֵת שֶׁיָּמוּת, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. וְאָמְרוּ בְּסִפְרָא (אמור ב ג) רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם עַל מֵתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹרְעִין וּפוֹרְמִין עַל מֵתֵיהֶם הָא כֵיצַד כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה וְהַהֶדְיוֹט מִלְּמַעְלָן.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתוּב בִּפְרִיעַת הָרֹאשׁ הַקּוֹדֵם לָזֶה (מצוה קמט). וְדִין פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּקְרוּעֵי בְּגָדִים, שָׁוִים בְּכָל דִּינֵיהֶם.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרא שם) שֶׁחִיּוּב קְרִיעָה זוֹ הוּא שֶׁתִּהְיֶה כְּמוֹ קְרִיעָה שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַמֵּתִים, וּמִן הַדּוֹמֶה שֶׁהִיא טֶפַח, שֶׁכֵּן אָמְרוּ בְּמוֹעֵד קָטָן (כב ב) שֶׁאֵין קְרִיעָה פְּחוּתָה מִטֶּפַח. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים.

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים קְרוּעַ בְּגָדִים וְעָבַד חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְאִם לֹא עָבַד הֲרֵי הוּא בְּאַזְהָרָה וְלוֹקֶה. וְזֶהוּ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (הל' ביאת מקדש פ"א הט"ו), אֲבָל לְדַעַת הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בספהמ"צ שם) אֵין מַלְקוּת בְּנִכְנָס לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעַ בְּגָדִים, שֶׁאֵין אִסּוּר הַכְּנִיסָה בְּלֹא עֲבוֹדָה אֶלָּא מַעֲלָה מִדִּבְרֵיהֶם אֲבָל אִם עָבַד וְהוּא קְרוּעַ בְּגָדִים לוֹקֶה, לְפִי מָה שֶׁכָּתַב בְּשֵׁם בַּעַל הֲלָכוֹת.

מקור: ספריא · ספר החינוך - נחלת הכלל

על המצוה הזו

שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים היא מצוה ק״נ מתוך תרי"ג המצוות, והיא מצות לא תעשה. הטקסט למעלה מובא מתוך ספר החינוך, המבאר את מקור המצוה, שורשיה וטעמה, לפי סדר הפרשות שבתורה.