שלא להקריב קרבן בלא מלח

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח - שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּית מֶלַח מֵעַל הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּנְחָה, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַקְרִיבוּ הַכֹּהֲנִים שׁוּם קָרְבָּן אוֹ שׁוּם מִנְחָה אֶלָּא אִם כֵּן יָשִׂימוּ בָּהֶן מֶלַח, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב יג) וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, וְכָתוּב גַּם כֵּן (שם) עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּרֹאשׁ הַסֵּדֶר.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות כא א) שֶׁמִּצְוָה לִמְלֹחַ הַבָּשָׂר יָפֶה כְּעֵין מוֹלֵחַ הַבָּשָׂר לְצָלִי שֶׁמּוֹלְחוֹ מִשְּׁנֵי צְדָדִים. וּבְדִיעֲבַד (רמב"ם פ"ה איס רי מזבח הי"א י"ג) אֲפִלּוּ מָלַח כָּל שֶׁהוּא כָּשֵׁר. וּמֶלַח שֶׁמּוֹלְחִין בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת הוּא מִשֶּׁל צִבּוּר, כְּמוֹ הָעֵצִים. וְאֵין הַיָּחִיד מֵבִיא מֶלַח אוֹ עֵצִים לְקָרְבָּנוֹת, וְכָל זֶה מֵהַגְדָּלַת הַבַּיִת דְּבִמְקוֹם עֲשִׁירוּת לֵיכָּא עֲנִיּוּת (שבת קב, ב). וּבִשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הָיוּ נוֹתְנִין הַמֶּלַח, בְּלִשְׁכַּת הַמֶּלַח וְעַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ וּבְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. בְּלִשְׁכַּת הַמֶּלַח הָיוּ מוֹלְחִין הָאֵבָרִים, וּבְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מוֹלְחִין הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַמְּנָחוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת וְעוֹלַת הָעוֹף. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִין בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִזְּבָחִים.

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה כִּי לָהֶם לְהַשְׁלִים צָרְכֵי הַקָּרְבָּן. וְכֹהֵן הָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְהִקְרִיב קָרְבָּן אוֹ מִנְחָה בְּלֹא מֶלַח כְּלָל, בִּטֵּל עֲשֵׂה וְגַם עוֹבֵר עַל לָאו זֶה וְלוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי מַעֲשֶׂה יֵשׁ כָּאן כְּשֶׁהוּא מַקְרִיב הַבָּשָׂר הַתָּפֵל שֶׁהֻזְהַר עָלָיו שֶׁלֹּא לְהַקְרִיבוֹ בְּלֹא מֶלַח.