רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12בישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים כו': כבר ביאר הגמרא ענין המשנה הזאת ואמר שאם יש בהם בנותן טעם הרי הקלים נאכלים כחמורים ואינם טעונין מריקה ושטיפה ופוסלין במגע אין בהם בנותן טעם אין הקלים נאכלין כחמורין ואינם טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגע וענין פוסלים במגע שיהיו כמו קדשי קדשים שכל הנוגע בהם מן המאכלים יפסל אם יהיו אותן הקדשים פסולים או יהיה כמותן ויאכל בקדושה אם היתה כשרה לפי שנאמר בחטאת כל אשר יגע בבשרה יקדש ואמר יקדש להיות כמוה כיצד אם פסולה תפסל ואם כשרה תאכל כחמור שבה ועל מנת שתהא שם בליעה והוא מה שאמרו כל אשר יגע בבשרה יכול אע"פ שלא בלע ת"ל בבשרה עד שיבלע ואמרו אשכחן חטאת שאר קדשים מנין ת"ל זאת התורה לעולה וכו' והלכה הזאת היא לר"ש שאמר קדשים קלים אינן טעונים מריקה ושטיפה וכבר אמרנו שאין הלכה כר"שי
