זְבָחִים י״א · א׳

הרי זה טעון כבוס שנאמר ואשר יזה מדמה וגו' תכבס במקום קדוש:

ואין להקשות יטבילנו ויכניסנו. נ"ל מכאן ראיה לרמב"ם דס"ל דמרוק ושטוף צריך שיהיה קודם שיהיה נותר, והרי קי"ל דגם קדשים קלים צריכים מריקה ושטיפה [כמ"ז], וגם וודאי דצריכים מריקה ושטיפה לפנים כחטאת, דכיון דקרא דמריקה ושטיפה מיירי בכל הקדשים [כש"ס צ"ו ב], והרי מריש"ט גמרינן מהיקש דכבוס דצריך מקום קדוש [כש"ס דצ"ד ב]. א"כ וודאי דגם קדשים קלין אף שנאכלין בכל העיר, עכ"פ מרוש"ט צריכים לפנים מגזירת הכתוב. וכן משמע מרש"י ור"ב ורתוי"ט [במ"ד], ומסתימת לשון הרמב"ם [פ"ח מקרבנות]. דגם קדשים קלים צריכים מרוש"ט לפנים, ע"ש. א"כ י"ל דהכא מיירי דבלע שלמים ביום ב', ואם יטבילן היום, יהיה צריך עכ"פ הערב שמש קודם שיכניסנו. והרי אז יהיה נותר כשישקע החמה. מיהו גם לראב"ד [פ"ח מקרבנות], ולתוס' בסוגין [דצ"ז א ד"ה ממתין], דס"ל שא"צ מרוש"ט עד אחר שנעשה נותר צ"ל דמשו"ה אינו טובלו קודם שיכניסנו, מדצריך לשפשפו במים קודם טבילה משום חציצה [כי"ד קכ"א ס"א], והרי המצוה שיהיה השפשוף במרוש"ט לפנים. או י"ל דוקא אם הבלוע שבכלי אכתי מותר, אז לראב"ד א"צ לעשות מרוש"ט עד אחר שיהיה נותר. אבל הכא שנטמא הכלי, גם לראב"ד ותוס' צריך שיעשה המרוש"ט באותו יום שבלע: