יוֹמָא ה׳ · ב׳

מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת, גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן:

הטקסט מוצג עם ניקוד

על המשנה הזו

משנה יוֹמָא ה׳ ב׳, מתוך מסכת יוֹמָא שבסדר מועד. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.

כל המפרשים

ברטנורא

רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15

וכך היתה מדתה. כמדתה בחוץ כך מדתה בפנים מה בחוץ היה חופן בחפניו ממש ולא בכלי, כך בפנים כשמערה הקטורת מן הכף לתוך חפניו לא היה מערה בכלי עשוי כמדת חפניו אלא לתוך חפניו ממש:

נחלת הכלל

תוספות יום טוב

רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17

[*משניטל הארון. משנגנז לא קתני אלא משניטל. תנן כמ"ד ארון גלה לבבל כו' דלא כי הא דתנן במשנה ב' פ"ו דשקלים. גמ']:

אבן היתה שם. באמצע בית ק"ק כדאיתא בהדיא פ"ק דמגילה דף י' דתניא ארון שעשה משה יש לו י' אמות לכל רוח וכו'. ואני תמה על הרמב"ם והתוספות דב"ב [דף כ"ה ד"ה וצבא] שהרמב"ם בריש פ"ד מהלכות בית הבחירה כתב במערבו. והתו' פ"ב דב"ב כתבו במזרח וגם שניהם לא ביארו זו מנין להם. וזה שמצא הכ"מ כתוב על פיסקא דריש פ"ד מהלכות בית הבחירה. דאיתא הכי במלאכת המשכן פרק ד' ע"כ. לא לזה שכתב במערבו קאי שדקדקתי באותה ברייתא ולא מצאתי בה כלל מזה. אלא קאי על מ"ש ולפניו צנצנת המן וכו' דההיא היא דאיתא התם ועוד שאילו לזה נתכוין עדיין לא יצא הרמב"ם מידי קושיא למה לו לפסוק כברייתא חיצונה ודלא כברייתא שבגמ'. אלא מעולם לא נתכוין הכ"מ להעיר על זה. וצ"ע. גם על התו' צ"ע. ועיין עוד מזה מה שאכתוב בפ"ב דב"ב משנה ט' בס"ד:

מימות נביאים ראשונים. דוד ושמואל מפרש במסכת סוטה [דף מ"ח]. רש"י:

נחלת הכלל

תפארת ישראל - יכין · יוֹמָא ה׳ ב׳

א׳
את הכף [לעפפעל] זהב:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913

רש״ש · יוֹמָא ה׳ ב׳

א׳
במשנה משניטל ארון אבן היתה שם. ק"ל מדוע לא עשו ארון אחר בבית שני. ואי משום דכתיב ונתת אל הארון את העדות. דמשמע דעיקרו אינו אלא לצורך העדות הלא גם בחשן כתיב ונתת אל חה"מ את האורים וגו' ואפ"ה לדעת הראב"ד הבאתיו לעיל בספ"ק לא היו בב"ש ומ"מ עשו את החשן לתשלום הח' בגדים [ועי' לעיל (ה' ב') וברש"י שם בד"ה דלא כתיב]. ואולי משום דכפל הש"י בצווי נתינת העדות אליו בפרשת תרומה בפסוק ט"ז וכ"א משמע דלעכב שנה עלייהו (ורש"י נדחק שם על כפילתו). וכן בפ' תשא (ל"א ז') כתיב ואת הארון לעדות דמשמע דאינו אלא לצורך העדות. ועי' רמב"ן בפ' עקב בפסוק בעת ההיא. ולשון המ"ר נשא פי"ב בדרשת אפריון זה הארון כך התורה נאה כו' אמר הקב"ה עשו לה ארון כו'. ולמ"ד שגלה לבבל ל"י מדוע לא החזירו כורש כשאר כלי בית ה'. מה שתמה התוי"ט על הרמב"ם ועל הריצב"א במקום עמידת ארון עמש"כ בב"ב (כ"ה) בס"ד:
נחלת הכלל · Vilna Edition