רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵין גֵּט אַחַר גֵּט, וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, וְלֹא בְעִילָה אַחַר בְּעִילָה, וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט, וְיֵשׁ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם:

רבן גמליאל. אין גט אחר גט. שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד, ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשניה, לא נאסרו קרובות השניה עליו למיהוי כגרושתו, דמכי יהיב גט לראשונה פקעה זיקת שתיהן מעליו, דגט מהני ביבמה למיקם עלה בלא יבנה, ושוב לא ייבם לא הוא ולא שאר האחים לא ליבמה שקבלה הגט ולא לצרתה, הלכך כי הדר ויהיב גט שני לשניה אין במעשיו כלום והוי כנותן גט לאשה נכרית דעלמא. וכן שני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט. האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה:

רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט כו': העקרים שצריך שיהיו מזומנים בלבך בזה הפרק מה שאגיד והוא שהיבמה לא יהיו גרושיה גמורים ואינה מותרת לאחרים אלא בחליצה ולא תשלם קנינה ותסתלק מדין יבמה ותחזור כא"א בעלמא אלא בבעילה והמאמר הוא נתינת הקדושין בפרוטה או בשוה פרוטה בלבד וקונה קצת קנין וכמו כן הגט ביבמה מגרש קצת גרושין וקשר הקדושין לא יתירנו אלא הגט ולפיכך מי שנתן גט ליבמתו צריך על כל פנים שיחלוץ לה ומיד יסתלק זיקת היבם ומי שעשה מאמר צריך על כל פנים ליתן גט לסלק ממנה קשר המאמר ויחלוץ אם ירצה להתירה לאחרים ויסלק זיקת היבום כמו שיתבאר וסברתו של ר"ג שב' יבמות ליבם אחד כשנתן גט לזו ואחר כך לזו או בעל שתיהן או קדש לזו ואח"כ לזו או חלץ לשתיהן מעשיו האחרונים בטלים וכאילו לא עשה כלום וכשנתן גט לזו וגט לזו חולץ לראשונה ומותר בקרובות שנייה לפי שהגט השני כאילו לא היה וכן אם קדש לשתיהן זו אחר זו חולץ לראשונה ונותן לה גט מחמת המאמר ומותר בקרובות שנייה וחכ"א כי גט אחר גט עושה רושם כלומר קצת מעשה ושהוא אסור בקרובות שנייה וכמו כן יש מאמר אחר מאמר ובעלת המאמר השני צריכה גט ואסור בקרובותיה והלכה כחכמים:

[* אין גט אחר גט כו'. עיין מ"ש בזה במשנה דלקמן]:

ולא מאמר אחר מאמר. עיין מ"ש בס"ד במשנה ג':

ולא בעילה כו'. ולא חליצה כו'. מפורש במשנה דסוף פירקין:

יש גט אחר גט וכו'. פירש הר"ב דקמא לא דחה לגמרי וכו' ואהני גט שני כו'. כדאיתא בגמרא דאע"ג דמדאורייתא לא הוי גט ביבמה כלל. אמרי רבנן כיון דבא"א מהני אי אמרת ביבמה לא מהני אמרי גט להוציאה וחליצה להוציאה ומדגט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למיבעל אחר חליצה. ופי' התוספות דאע"ג דבאשת איש לא חיישינן לשמא יאמרו מדחליצה לא מהני כו' לפי דלא שייך באשת איש חליצה וקריאה. והא נמי ליכא למיחש ביבמה שיאמרו מדחליצה לחודא מהני גט לחודא נמי מהני ותיבעי גט וחליצה לעולם. דבהא ליכא למטעי דחליצה בהדיא כתיב אבל חיישינן שיאמרו דחליצה הצריכה הכתוב מלבד הגט שבכל הנשים. ויאמרו מדגט לחודא לא מהני כו'. ומ"ש הר"ב וכן הלכה. לא קאי אלא על יש גט כו' ויש מאמר וכו' ולא קאי על לא אחר בעילה וכו' כמ"ש במשנה ג':

ויש מאמר אחר מאמר. ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני. משום דמהני בעלמא. דאי אמרת לא מהני. אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות. ומדמאמר לא מהני ביאה נמי לא מהני. ואתי למיבעל אחר ביאה והוי ליה בונה שני בתים דאיסורא דאורייתא. בפרק דלעיל משנה י"א. הילכך אמרו דמהני שלא לבעול אחריה יבמה אחרת. ומהשתא ליכא למיחש למידי דשמא יבעול אחר בעילה. כיון דאחר מאמר נמי אסור למבעל: