ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15החולץ ליבמתו. הוא מותר בקרובותיה. דלאו חליצה היא, דהא לא בעיא חליצה. וקרובות וקרובים דמתניתין היינו הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו וקרובים הנאסרים על אשה מחמת בעלה:
נחלת הכלל
יְבָמוֹת ד׳ · א׳
הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת וְיָלָדָה, בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. אֵין הַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה יְבָמוֹת ד׳ א׳, מתוך מסכת יְבָמוֹת שבסדר נשים. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כו': זה מבואר לפי שאם יהיה הולד של קיימא איגלאי מילתא שזאת החליצה אינה צריכה והיא כאילו לא היתה כלל:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת. לא בעי למימר החולץ ליבמתו מעוברת משום דלאו אורח ארעא וכ"ש בסיפא דהכונס שהוא רשע אי מכניס לאשת אחיו מעוברת דרובן יולדות ולד של קיימא. נ"י:
בזמן שהולד של קיימא. עיין מ"ג פ"ה דנדה ומ"ש שם:
אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה. אע"ג דתנן לקמן משנה י' דלא תחלוץ עד שיהא לה ג' חדשים והכא בתוך ג' חדשים כיון שנמצאת מעוברת קתני [ולאו חליצה היה] מ"מ אסור בקרובותיה דבדיעבד הוי חליצה. תוספות:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · יְבָמוֹת ד׳ א׳
א׳
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת הא דלא נקט בקיצור החולץ ליבמתו מעוברת, הא קא משמע לן דאע"ג שנמצאת מעוברת ור"ל שלא הוכר עוברה אפ"ה לא גזרינן אטו חלוצה אחרת אלא הו"ל כלא חלצה וכ"ש בהוכר עוברה כשחלצה, דליכא למגזר משום חלוצה אחרת:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913