שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת, מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מַה יַּעֲשֶׂה פִקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מוֹצִיא אִשְׁתּוֹ בְגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו אֲסוּרָה לְעוֹלָם.
הטקסט מוצג עם ניקוד
מה יעשה חרש בעל חרשת מוציא את אשתו בגט. ופרכינן בגמרא ותיתב גביה קטן אוכל נבלות הוא ואין ב"ד מצווין להפרישו כמ"ש בספ"ט דשבת ומשני גזירה משום התרת יבמה לשוק שיאמרו נפטרה משום אחות אשה. ולא ידעי אינשי דטעמא משום קטן אוכל נבלות הוא:
