ברטנורא
רבי עובדיה מברטנורא · איטליה, המאה ה־15טמאה מדרס. דעריבה קודם שנסדקה נמי היו רגילים לישב בה, והיתה משמשת ישיבה עם מלאכתה:
נחלת הכלל
יָדַיִם ד׳ · ה׳
תַּרְגּוּם שֶׁבְּעֶזְרָא וְשֶׁבְּדָנִיֵּאל, מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעִבְרִית שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם, וּכְתָב עִבְרִי, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית, עַל הָעוֹר, וּבִדְיוֹ:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה יָדַיִם ד׳ ה׳, מתוך מסכת יָדַיִם שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12עברית. הלשון העברית וכתב העברי כתב עבר והוא כתב אשר כותבין בו התורה העם הנקראים אל סמירה והכתב הזה אשר נכתב בו אנחנו התורה הוא כתב אשורי והכתב אשר כתב יתברך התורה נקראת אשורי מן הגדולה והתפארת כמו (בראשית ל׳:י״ג) באשרי כי אשרוני בנות והוא אמרם אשורי שהוא מאושר שבכתב לפי שאינו משתנה ולא יפול בו דמיון לעולם לפי שאותיותיו בלתי מתדמות ולפי שאינו נדבק אות באות בשיטת כתיבתו ואין כזה שאר הכתיבות:
נחלת הכלל
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17וכתב עברי. פי' הר"ב הכתב הבא מעבר הנהר. ועברית שהוא לשון הקדש ג"כ. ע"ש שכך היה לשונם של בני עבר הנהר וכן פירש"י בפרשת לך לך. אברהם העברי שבא מעבר הנהר. ומ"ש הר"ב אבל הכתב שאנו כותבים וכו' ונקרא אשורי שהוא המאושר שבכתיבות. לפי שאינו משתנה. ולא יפול בו דמיון לעולם לפי שאותיותיו בלתי מתדמות. ולפי שאינו נדבק אות באות בשיטת כתיבתו. ואין כזה שאר הכתיבות. הרמב"ם.
*[ועל העור. ואילו לענין כתיבת מגילה דתנן במשנה ב' פ"ב דמגילה על הספר. ופירש הר"ב קלף. ובפ"ח דשבת משנה ג' דתנן העור וקלף כל חד מלתא באפי נפשיה הוא. ולכך צריך לי עיון. אמאי סגי הכא בעור]:
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · יָדַיִם ד׳ ה׳
א׳
ועד תשעה קבין דבפחותה מב' לוגין הרי הוא ככל כלי הבית שאין מתטהרין ע"י סדק. רק בנקב כמוציא זית. ובמחזיק טפי מט' קבין. לא חזיא כל כך לישיבה ואין מחשבה מועלת לה עד שיעשה בה מעשה [ועיין מ"ש בס"ד כלים פ"כ סי' י"ז. ונ"ל ראיה מדאמרינן [מ"ק כ"א א'] ישן ע"ג אודייני גדולה לא יצא ידי חובתו. ופי' הר"ן התם דהיינו עריבה גדולה. אלמא דעריבה גדולה לא חזי לשכיבה. אמנה ברי"ף שם [דף רכ"ה ב'] גרם גדולה מכולן אפילו וכו']:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · יָדַיִם ד׳ ה׳
א׳
תוי"ט ד"ה וכתב. שאותיותיו בלתי מתדמות. ק"ל מהא דשבת (קג ב') שלא יכתוב כו' ביתין כפין כו' ופי' רש"י דומין בכתיבתן ע"ש:
ב׳
ד"ה על העור. ואילו לענין כתיבת מגילה כו' על הספר כו' ולכך צל"ע כו'. ול"נ דלדעת הרמב"ם דס"ת כשר על הגויל ועל הקלף ופסול על הדוכסוסטוס (פ"א מה"ת ה"ט) וכן הדין במגילה (פ"ט מהל' מגילה ה"ט). לכן במגילה אמר ספר בכדי להוציא דוכסוסטוס. אבל הכא שכולל הכל ספרים תו"מ ומזוזות נכתבין גם על מיניה לכן אמר עור כדי לכלול כל מינו לכל חד כדיניה:
נחלת הכלל · Vilna Edition