רמב״ם
רבי משה בן מימון · ספרד ומצרים, המאה ה־12זה כולו מבואר ממה שקדם ובאה המשנה הזאת להודיעך כי אין חלוק בין אדם שלא העריב שמשו או כלי שלא העריב שמשו:
נחלת הכלל
טְבוּל יוֹם ד׳ · ג׳
עֲרֵבָה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשִׁין בָּהּ אֶת הָעִסָּה וְקוֹצִין מִמֶּנָּה חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרִין לָהּ שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין:
הטקסט מוצג עם ניקוד
על המשנה הזו
משנה טְבוּל יוֹם ד׳ ג׳, מתוך מסכת טְבוּל יוֹם שבסדר טהרות. למטה מובאים פירושי ברטנורא, רמב״ם ותוספות יום טוב על המשנה, בעברית מנוקדת.
כל המפרשים
תוספות יום טוב
רבי יום טוב ליפמן הלר · המאה ה־17עריבה כו'. כתב הר"ב לעיל אשמועינן ט"י באדם כו' וכ"כ הר"ש ומהר"ם כתב דלא תימא דבעריבה אסור שמא תשכח ותקרא לה שם בעריבה. דיותר היא נזכרת בטומאת עצמה מבטומאת העריבה ע"כ:
מקפת. לפי ל' המשנה ה"ל למתני ה"נ ומקיפין.
נחלת הכלל
תפארת ישראל - יכין · טְבוּל יוֹם ד׳ ג׳
א׳
והשלישי טהור לחולין ומעשר אף בטבול לתרומת מעשר דינו כחולין:
נחלת הכלל · Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רש״ש · טְבוּל יוֹם ד׳ ג׳
א׳
עריבה כו'. עי' בהרע"ב ותוי"ט. ולנ"פ דהכא תוכל להגיע את החלה בידיה אל העיסה בשעת קריאת שם. וא"כ חלוקין הן בדיניהן:
נחלת הכלל · Vilna Edition